המעבר מעולם המידע לעולם הידע בסביבה מתוקשבת

כאשר מדברים על מידע יש להבין שכל מידע מבוסס על עובדות, אך גם על פרשנויות ועיבודים. לא קיים מידע אובייקטיבי.
על כן כאשר אנו בונים סביבת למידה עלינו להפיץ את המידע לפורמט מסוים כדי שהתלמיד יצליח לפענח מה אנו רוצים ממנו.
על פי המודל המבני ישנה חשיבות גדולה להפצת המידע משום שהמידע הוא הבסיס להפיכתו לידע. ככל שהמידע יהיה כתוב בצורה מובנת לתמיד, כך הוא יוכל להופכו לעולם הידע שלו.
ומהו הידע? הידע הוא אישי. כלומר לא ניתן ללמוד ידע מרחוק, (כמו שלא ניתן ללמוד לשחות מרחוק) הידע הוא ההוצאה לפועל של הפתרון המוצלח. ומי קובע מה זה מוצלח? התלמיד יכול להבין מתי הפתרון שלו מוצלח, בהתאמה לקריטריונים שהם חלק מהמידע,
על פי הגישה הזו הצלחה נקבעת על פי קריטריונים שנקבעים על ידי מומחים. צריך לבחור אנשים מומחים. אנשים שקיבלו לגיטימציה לבחור נושא ולעדכן אותו. ולכן ידע זה דבר שנבנה, מצטבר ומשתנה.
על פי הגישה המבנית, כדי להעביר מידע לידע צריך לארגן את מקורות המידע בקוד שניתן לפענח אותו (קיטלוג, ניתוח,תגים, כותרות) מבנה של עץ נושאים עם היררכיה. ככל שההירככיה תהיה ברורה יותר, ככל שהכותרות יהיו ברורות והקשר בין הכותרות יהיה ברור יותר וככל שהתוכן יהיה ממוקד וברור יותר, כך יוכל התלמיד יוכל להפיק את הפעולה הרצויה.
צריך להבין שהידע לא מגיע ישירות מהמידע. אם אנחנו נבנה בצורה נכונה את מאגר המידע בסביבת הלמידה אז נגיע להוראות הפעלה, כלומר לרמת השימוש החוזר.
התלמיד יעשה חזרה על מה שהמורה הכין לו אך בצורה עצמית.
על פי הגישה המבנית ישנם 3 קריטריונים של איסוף מידע המאפשר יצור ידע והם:
1.אינטגראציה בין פרטי מידע (סרטונים, וידאו, קול וכו')
2.עדכניות –להתעדכן מהמשאבים ולהתאימם למצבי למידה חדשים
3.רלוונטיות- למה המידע נכון לביצוע התשובה (הנימוק של התלמיד)

אחת מהמטלות שלנו הסמסטר היתה לנתח סביבת למידה מתוקשבת. כאשר התחלתי לחפש סביבה כזו אשר תכלול את האפיונים הנדרשים לה. נוכחתי לראות שמרבית סביבות הלמידה המתוקשבות הנולדות כפטריות לאחר הגשם אינן אפקטיביות ואינן כוללת את האמצעים הנדרשים ליצירת הידע אצל התלמיד.
מפתחי סביבות למידה מתוקשבות צריכים לדעת את מרכיבי סביבה זו הזו כדי לממש את הפוטנציאל שבה. ללא מאפיינים אלו לא קיימת למידה והפנמת הידע אצל התלמיד.
בסרטון הבא תוכלו להבין מהי סביבת למידה נכונה ויעילה?

מחשוב בבתי הספר

התמונה הניצבת לעיל ממחישה את המצב העומד כיום במס' מדינות ביחס של מס' התלמידים הממוצע לעמדת המחשב. מצב זה טוב ביחס למדינת ישראל. תארו לעצמכם בתי ספר בארץ שבהם יושבים מול המחשב 25 תלמידים ומעלה, האם תוכלו לדמיין זאת? לצערנו הרב זה המצב הקיים בחלק מהאזורים.
השבוע פורסם מסמך העוסק במצב המחשוב במערכת החינוך. המסמך מתמקד בנתונים על תשתיות המחשוב בבתי ספר, בעיקר בנתוני ההצטיידות במחשבים אישיים בבתי הספר, והוא כמעט ואינו עוסק בסוגיות נוספות של תשתית כגון, חיבור לאינטרנט ומידת השימוש בו, לוחות חכמים, מקרנים וכו'. בנוסף המסמך אינו עוסק בהיבטים חשובים הקשורים בתחומי המחשוב והתקשוב בכלל, כגון מידת השימוש במחשבים לתמיכה בתהליכי הוראה ולמידה, הכשרת מורים לשימוש במחשב, פיתוח חומרי למידה ממוחשבים, הצטיידות המורים במחשבים ניידים, וכו'.
הנתונים חושפים כי ישראל מדורגת במקום ה- 49 מתוך 64 מדינות שהשתתפו במחקר של ה- OECD ביחס בין ממוצע התלמידים בכיתה למס' המחשבים בביה"ס. כבר בשנת 1993 פרסת משרד החינוך תוכנית אב יישומית למחשוב מערכת החינוך. המטרה היתה להביא לכך שתהיה עמדת מחשב לכל עשרה תלמידים בביה"ס. ובשנת 2000 הוחלט לעבור לשלב ב' ולהציב בחלק מבתי הספר מחשב לכל 5 תלמידים. מהנתונים עולה שיעד א' עדיין לא הושג. המחשוב במערכת החינוך מתאפיינת בחוסר אחידות ומתבטאת בפערים ניכרים ברמת המחשוב בין בתי הספר השונים. הפער מתעצם יותר והוא ניכר באזורים בעלי מצב סוציו אקונומי נמוך.
נכון להיום, היחס בין מס' המחשבים למס' התלמידים עדיין אינו עומד על 1:10 . יש להזכיר שהשנה החלה יישומה של תוכנית נוספת הנקראת: "תוכנית לאומית לתקשוב" שמטרתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה- 21. בבסיס התוכנית ניצבת הצטיידותן של הכיתות בבתי הספר שבהן תופעל טכנולוגיה קלה כגון: מסך, מקרן, מחשב נייד לכל מורה, התקנת תשתית אינטרנט אלחוטי רחבת פס.
מדוח זה ניתן לראות שחלה עלייה במס' עמדות המחשב, אך עדיין מדינת ישראל רחוקה מהיעד שהציבה לעצמה. יש לוודא שהכספים המועברים לרשויות המקומיות המיועדים למחשוב יגיעו ליעדם ולא יופנו למטרות אחרות. כמו- כן ראוי לשקול תקציב מיוחד לצמצום הפער הכלכלי- חברתי במחשוב.

הישגים במבחני המיצ"ב ופערים על רקע חברתי- כלכלי

אי אפשר להתעלם מנתוני המיצ"ב שהתפרסמו השבוע בתקשורת. 64 מדינות לקחו חלק במבחנים אלו בשנת 2002 ובשנת 2006. כפי הנראה אלו הם בדיקות הנערכות לאורך זמן.
מנתוני המיצב עולה כי הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי עברית בכיתה ה' גבוהים מבתי ספר דוברי ערבית בכל המקצועות: מדע וטכנולוגיה, אנגלית ומתמטיקה.
לדוגמה: במבחן במדע ובטכנולוגיה בכיתה ה' הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית גבוה מהישגי התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית. הפער הוא ניכר ועומד על 3/4 ס"ת.
גם במבחן באנגלית נמצא פער גבוה בין הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין בתי ספר דוברי ערבית. הפער לטובת דוברי עברית הוא עומד על כ- 1/3 ס"ת. (פער קטן יחסית לשאר המקצועות)
במבחן במתמטיקה התגלה פער לטובת בתי ספר דוברי עברית הגדול מ- 2/3 ס"ת. דפוסי ההתפלגות בכל אחד ממגזרי השפה מהווים כמעט תמונת ראי זה לזה. בקרב דוברי העברית נמצא שיעור גדול יחסית של תלמידים שהישגיהם נמצאים בחלקו העליון של סולם ציוני הגלם בהשוואה לשיעורים המקבילים בקרב דוברי הערבית. לעומת זאת, בקרב דוברי הערבית נמצא שיעור גדול יותר של תלמידים שהישגיהם נמצאים בחלקו התחתון של סולם ציוני הגלם בהשוואה לשיעורים המקבילים בקרב דוברי העברית. בולט שיעורם הנמוך של תלמידים במגזר דוברי הערבית שהישגיהם נמצאים בחלקו העליון של סולם הציונים.
אם נעיין בנתוני המיצ"ב של מדינת ישראל נוכל לומר בגאווה כי חל שיפור מסוים במקצועות האוריינות והמתמטיקה. אך יחד עם זאת המצב שלנו עגום ביחס לשאר מדינות העולם ומדוע?
ראשית, קיים פער גדול בין המגזר היהודי והערבי המצביע על בעיה קשה של פערים גדולים להוציא מקצוע האוריינות שבו אנו עומדים בקריטריונים של ה OECD . נמצא שאחוז התלמידים החלשים במדינת ישראל נמוך יותר אפילו ממדינות שנחשבות חלשות מאוד. אם נבדוק בקצוות ההתפלגות לא נעמוד כלל בקריטריונים.
שנית, תפקיד מערכת החינוך לשבור את הקשר בין מצב סוציואקונומי להישגים אך במקום זאת מערכת החינוך מנציחה את הפער. כך נוצרת חברה מפולגת ומשוסעת וחברה כזו היא בעייתית כי תהיה בה תחושת ניכור, כך אנו מנציחים דורות חדשים של קיפוח עדתי ומגזרי.
בנוסף מושג השיוויון בחינוך מתנגש עם תפיסת הסטנדרטים הרווחת בשלושים השנים האחרונות ולא קיימת הבחנה בין "שיוויון הזדמנויות" לבין הפירוש של "הישגים דומים" הבא לידי ביטוי בשאיפה לציון ממוצע גבוה ולא בהתייחסות לשונות הבין אישית.

נותנים כבוד לאוריינות הויזואלית

השבוע התפרסמה בעיתון חדשות החינוך של הסתדרות המורים: "שיעור חופשי" כתבתה של רווית שרף אודות האוריינות החזותית. בכתבה היא מביאה את דבריה של ד"ר רחל שליטא המרכזת תוכנית לדימוי עצמי חזותי בחינוך ובתרבות בבית ברל. היא מציעה לסטודנטים שלה הסתכלות מחודשת על המרחב הציבורי והפרטי ומנסה לקרוא אותם באופן ביקורתי בניסיון להבין את המסרים הסמויים בכלי התקשורת השונים. לדבריה: "האוריינות החזותית מבקשת להבין את המנגנון העומד מאחורי הדברים- איך הוא מופעל וכיצד מפעיל אותנו, מי שהוא באמת אוריין חזותי הוא גם אדם יותר אוטונומי ואדון למחשבותיו. אוריינות חזותית היא חלק מהחינוך לחשיבה ביקורתית".
למרות שהתקשורת החזותית שולטת כיום בעולמם של הילדים נראה שקיים פער אדיר בין ההתקדמות הויזואלית של הילדים לבין השימוש באוריינות ויזואלית במסגרת בית ספרית. היום לילדים יש מאגרי תמונות בנייד ובספרי הלימוד ועדיין לכיתה נכנסת ההוראה המילולית. ישנם מחקרים רבים שמעידים על כך כי הוספת היבטים ויזואליים ללימוד גורמת לילדים לזכור טוב יותר את החומר ואף מגבירה את העניין והמוטיבציה שלהם כמו למשל המחקר של Stokes S, 2002
ד"ר גיזה שביט (2006) מגדירה את האוריינות כתרבות של ידע ומידע שימושי, חלק מאורח החיים של בני התרבות המתוקשבת, כשם שידיעת קרוא וכתוב היא חלק בלתי נפרד מאורח החיים של בני תרבות הכתב.
במסגרת לימודי בקורס של ד"ר נטע נוצר העוסק באסטרטגיות בהוראה ולמידה אני יכולה לציין שהעיסוק בדימויים חזותיים בכיתה מאפשר מגוון רחב יותר של סגנונות למידה ובדרך זו ניתן להגיע ליותר תלמידים. ישנם 4 סגנונות למידה: אקטיבי-רפלקטיבי, סקרני-תכליתי, סדרתי-גלובלי, חזותי-מילולי. ישנה חשיבות לכך שהמורה יהיה מודע לסגנונות אלו ויזהה אותם אצל לומדיו על מנת להתאים את הלמידה שלו ולגוון אתה כדי שתתאים לכל סוגי סגנונות הלמידה של תלמידיו.

חנוכה- מלחמת תרבות כאז כן עתה

המשמעות מאחורי חג החנוכה אינו רק בנס פח השמן ובניצחון מעטים מול רבים, אלא בעיקר ניצחונה של תרבות עתיקת יומין לבין התרבות ההלניסטית "מערבית" ששלטה בעולם באותם הימים. תרבות אשר לא רק שקידמה את האדם אלא באיזה שהוא שלב גם דרסה אותו עד כדי כך שהניסיון להתנתק מהתרבות ההלניסטית עלה לרבים בחייהם. גם היום ישנה תרבות מערבית אשר משתלטת על העולם תוך מחיקת האני האישי והתרבותי במטרה להפוך את העולם לכפר גלובלי קטן. הטכנולוגיה והקידמה תורמות רבות לאדם לקידומו, לבריאותו, לכלכלתו לעוד דברים נוספים, אך מנגד תרבות זו מוחקת את הייחוד שבין התרבויות. כולם מתחילים לחשוב, לעשות ולצרוך תרבות וטכנולוגיה הדומה בכל מקום בעולם. כיום קשה למצוא הבדלים תרבותיים, מהותיים בין אדם מארה"ב, מאירופה, ומהמזרח. כולנו משתמשים בגוגל, בפייסבוק, בטוויטר, משתמשים באותה טכנולוגיה, וקל לו לאדם בכל מקום ברחבי הגלובוס להתמצא טכנולוגית מאחר והטכנולוגיה שווה בכל מקום. אנו מדברים כיום על משתנים אוניברסאליים, אחידים, הניתנים למדידה בכל זמן ומקום- כפי שאנו לומדים במסגרת הקורס של ד"ר יפה בן-עמי בהקשר של החינוך. מצד אחד דבר זה יכול להועיל, אך מן הצד השני דבר זה גורם לטשטוש זהות ולצמצום הייחוד שבין התרבויות.
אדם מטבעו רוצה להדמות לכלל והמיוחד נראה בעיני אחרים כזר ובלתי רצוי. ולכן בחג זה במיוחד יש להעלות על נס את החשיבות של הייחוד והיחד. על כל תרבות לשמור על הייחוד שלה ולתת לה מקום לבטא את עצמה רק כך יוכלו העמים לשמור על זהותם. כדי שלא נגיע למצב של תרבות המרגישה שהיא נמצאת במגננה על קיומה ושדבר זה יכול לגרום למלחמת תרבותיות.
ועל זה אומר הרב קוק

"צריך שכל איש ידע ויבין
שבתוך תוכו דולק נרו
ואין נרו שלו כנר חברו
ואין איש שאין לו נר
צריך שכל אדם ידע ויבין
שעליו לעמול ולגלות את אור הנר שיש ברבים
להדליקם לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו.
וכל זמן שעוד הנר דולק- אפשר לתקן!"

אש החנוכה

האסון שנפל עלינו בשרפה הגדולה ביערות הכרמל הוכיחו לנו שוב את אפסותו של האדם מול איתני הטבע. כל טכנולוגיה שבעולם לא הצליחה למזער את הנזק הקשה שארע אלא רק האדם והמים. למרות שישראל שנחשבת כמעצמה טכנולוגית גדולה לא היתה מסוגלת לגבור על אותה האש ולהשתלט עליה מבלי לקבל סיוע מבחוץ כי היא לא היתה ערוכה לכך.
יש לעמוד על החשיבות שבהפקת התועלת מהידע ומפיתוח הטכנולוגי הרב שלנו ולעשות בו שימוש משכיל כדי שלהבא אסונות כאלו ואחרים לא יתרחשו.
חג החנוכה הינו חג משפחתי, שבו כל המשפחה מתאספת מדליקה נרות ביחד, אוכלים סופגניות. וחג זה מחזיר אותנו אל ימי התום, המשפחתיות, ללא הפרעות טכנולוגיות חיצוניות. שוב המשפחה מתאספת מול הנרות ולא מול מסך הטלוויזיה או המחשב, שוב שרים ביחד ולא שירי עידוד לקבוצות כדורגל.
יהי רצון שנזכה לראות את האור האחד של השני ולא רק את האור המרצד על המסכים. גם בשעות קשות אלו נדע להעניק מהאור שבנו לזקוקים בכך.

חשיבות האינטראקציה בבלוג

לאחר שבאחד הפוסטים הקודמים התייחסתי לתובנות שלי כלפי הבלוג, ולאחר שבמפגש השבוע העלה אחד הסטודנטים את הרגשתו לגבי כתיבה אינטנסיבית בבלוג כדבר שנהפך אצלו במשך הזמן למועקה, רציתי להעלות בפוסט זה את העניין כפי שאני רואה אותו.
מהפעילות שלי בבלוג אני יכולה לומר בבטחה שחסרה לי האינטראקציה החברתית. היא לא משמעותית בבלוג שהתבקשנו לפתוח במגמה. אמנם יש עמית מלווה, אך לא מתרחש דיון משמעותי ופורה. אינני יכולה שלא להתייחס כאן לתאוריה הקוגניטיבית חברתית הגורסת שלמידה יעילה מתרחשת באמצעות האינטראקציה של היחיד עם הסביבה. ויגוצקי (1973) טען כי לסביבה יש תפקיד משמעותי בלמידה ופיאז'ה טען כי האינטראקציה החברתית היא תנאי הכרחי להתפתחות האינטלקטואלית. בנדורה (1989) שהיה אבי תורת התאוריה הקוגניטיבית-חברתית גרס כי הלמידה מתרחשת דרך אינטראקציה מתמדת בין יחידים והתנהגויות הסביבה. מתאוריות אלו עולה שלאינטראקציה וליחסי הגומלין בין הלומדים, ובין המורים ישנה השפעה מכרעת על תהליך הלמידה במסגרת ההוראה.
לעניות דעתי, צריך לחשוב כיצד ליצור אינטראקציה רבה יותר כדי להפוך את הלמידה למשמעותית יותר. אולי יצירת בלוג אחד לכל תלמידי המגמה יכולה להוות פתרון לכך כאשר האינטראקציה היא רבה והלמידה יותר משמעותית ואף חוויתית יותר.

גוגל דוקס כפרויקט שיתופי בנושא בת מצווה

רציתי לשתף אתכם ביישום טכנולוגיה שהכרתי והתנסתי בקורס של ד"ר גילה קורס,זוהי "גוגל דוקס". זהו שרות מבית גוגל המאפשר להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים.
ישנם כמה יתרונות בולטים לטכנולוגיה זו מיצירה ושיתוף, נגישות מכל מחשב בעולם, ממשק פשוט וידידותי, חינמי, שומר אוטומטי את המסמכים גם אם המחשב נכבה באמצע, מאפשר עריכה משותפת ועוד.
לעבוד במסמך שכזה זהו יתרון שיש למורים ולתלמידים בפעולות מהותיות בכל תהליך כתיבה שיש צורך לתקן, להוסיף, לשנות וכל זאת בעבודה משותפת. כמו כן אפשר לנצל את התוכנה הזו על מנת ליצור פורטל כיתתי באינטרנט.
אני לקחתי את התוכנה הזו למקום אחר- והחלטתי להשתמש בו כמסמך שיתופי של הורים בנושא בת המצווה של הבנות בקהילתנו. החלטנו לקיים עם הבנות פגישות כאשר כל אחת מתכננת את הפגישה יחד עם הבת שלה וכל הבנות מתאספות בביתה וחוות יחד את הלמידה והיצירה בנושא בת המצווה.
הסברתי להורים על טכנולוגיה זו, השימוש בה והיעילות שבה במיוחד לקבוצה גדולה כמו שלנו. וכך יצרתי מסמך שיתופי כאשר כל אחת שיבצה את עצמה בתאריך מסוים שבו בחרה לתכנן פגישה, והוסיפה את נושא הפגישה שברצונה להעביר.
הטכנולוגיה סייעה לנו מאוד, כולן יכלו לעקוב אחר השינויים ולראות את הלו"ז, כל אחת בביתה שלה או בכל מחשב אחר וכך לא היינו צריכות להעביר קשר טלפוני או לקיים מפגשים נוספים, לסיכום ההתנסות הייתה חיובית.
מנתוני הדוח PEW שבדק את השימוש ביישומי טכנולוגיה שונים והגוגל דוקס ביניהם, נמצא כי 70% מאזרחי ארה"ב משתמשים בטכנולוגיה זו.
אני בטוחה שאם שימוש כזה יעשה בכיתה הוא יכול למנף את התלמידים בתחומים שונים כגון: כתיבה,הבעה,שיפור בתחום החברתי ועוד.
לפניכם סרטון המסביר כיצד להשתמש בגוגל דוקס

תורה חינוכית בעלת אופי אוניברסלי

בסמסטר הנוכחי אני לומדת את הקורס: מדעי החינוך במאה ה- 21.
חלק מהמטרות של הקורס הן לבחון האם יש תורות בחינוך שאנו יכולים להגיד שאנו מתבססים עליהן והן גרעין הידע של מי שהולך לעסוק בחינוך? והאם אפשר לבנות תיאוריה מדעית בתחום החינוך?
כשאנו מדברים על חינוך אנו צריכים להבין שאין למונח זה הגדרה אחת. בקהילה המקצועית של החינוך יש ויכוח בשאלה: האם ניתן לזהות חוקיות במבנה ובתהליכים של המערכת ולנסח תורה מדעית בעלת אופי אוניברסלי?
המתנגדים טוענים שמעשה החינוך הוא אומנות והוא מסוג הדברים שלא ניתן למדוד אותם, ולפיכך מבוסס על ידע שאינו בר הגדרה ( TACIT).
ישנה אמירה אחרת שטוענת כי אין משתנים אוניברסליים (בדומה לחלקיקי החומר), ולפיכך אין יכולת לנסח חוקים אוניברסליים.
עוד טענה נפוצה – מעשה החינוך הינו תלוי מקום וזמן ולפיכך הינו ייחודי ושוב אין יכולת לנסח פרדיגמה כוללת.
בקורס סקרנו את כל המשתנים ומושג היסוד של המערכת העוסקת בחינוך, (כמו: תלמיד, למידה, משפחה, מורה, פדגוגיה, תוכנית לימודים ועוד) וביססנו את העובדה כי קיימת תשתית בעלת אופי אוניברסלי, המאפשרת באופן עקרוני ניסוחה של מסגרת תיאורטית אוניברסלית, התואמת את תובנות המדע ביחס לאדם הלומד.
במאה ה- 21 לאחר ההתפתחויות אנו צריכים להמשיך לתפוס בעמדה זו או שאנו יכולים למצוא בסיס מדעי ולחבר אותו לצד המדעי. על אף ריבוי המשתנים ומורכבות המערכת אפשר לסמן 3 משתנים כעמודי התווך של מערכת החינוך והם: תלמידים, ידע ולמידה.
מערכת חינוך היא מערכת שמתווכת באמצעות תהליכי הלמידה שמתרחשים בין לומדים (בכל גיל) לידע ציבורי. הידע הציבורי הוא כל אותו הידע שנאגר בכל מקום (תרבות, ערכים ועוד) זהו המטען והמורשת שעוברים מדוד לדור באמצעות הפרסומים.
מטרות החינוך האוניברסאליות הן:
• חיברות: הכנה לחיים בכל ההיבטים החברתיים (משפחה, עבודה, אזרחות).
• תירבות: נגישות ולימוד אוצרות התרבות האוניברסליים והלוקליים.(מקצועות הקלסיים)
• התפתחות אישית: פיתוח הפוטנציאל האישי ותפישת עולם.
אנו צריכים לשאול את עצמנו האם באופן זה או אחר אנו מצליחים לקדם את 3 המטרות הללו. איפה אנו מצליחים יותר ואיפה פחות ומהו תפקידם של השותפים.

הערכה בסביבה טכנולוגית

הערכה בהוראה ובלמידה היא לב ליבה של פעילות מערכת החינוך. טיילר (1950) מגדיר את ההערכה כ"תהליך הקובע את מידת השגתן של המטרות החינוכיות". בסמסטר האחרון שלי אני לומדת בקורס של ד"ר גילה קורץ: "הערכת שילוב טכנולוגיות בחינוך" מושג זה מחזיר אותי אחורה ארבע שנים בהיותי בצוות הערכה ומדידה. במהלך הפגישות שלנו עסקנו במחקר ובו הערכנו את הקשר בין ביה"ס לבית התלמיד לעידוד הקריאה. חשוב להבין את התפיסה המקיפה יותר שאינה מוגבלת לתחום הצר של הערכת תלמידים, אלא גם להערכת תוכניות לימודים, פרויקטים, עמדות מורים, מוסדות חינוך, מערכי שיעור ועוד (נבו 2001)
כאשר רוצים להעריך את התרומה של גורם חינוכי צריך לבודד גורם זה כדי שהשפעותיו לא יתערבו בהשפעות גורמים אחרים. לא כך לגבי המחשוב שמשולב בתוך סביבות קונסטרוקטיביסטיות עתירות טכנולוגיה. כניסת הטכנולוגיה מביאה אותנו למצב שאנו מבינים כי לא נוכל להשוות ולהעריך באותה הצורה. יש צורך לראות כיצד הטכנולוגיה תורמת ללמידה. חשוב שנשאל את עצמנו כיצד אנו נוכל להעריך הערכה פנימית וחיצונית זו לצד זו בסביבה הקונסטרוקטיבית.
החומר שנלמד בכיתה הקונסטרוקטיבית אינו זהה לחומר שלומדים בכיתה מסורתית, גם הזמן והשיטה. יש להעריך ולשים דגש על: רב מימדיות של הישגים (תוצרי למידה, הבנה), פעילות הצוות ותוצרי הצוות,להעריך סביבות למידה.
סלומון (2000) מציין מושאי הערכה חדשים המתאימים לסביבה קונסטרוקטיביסטיות:
• הערכת יכולתם של תלמידים להתמודד עם בעיות חדשות ומורכבות
• להגיע למידע חדש תוך שימוש מושכל בטכנולוגיה שלרשותם
• לשפוט מהו המידע הרלוונטי להם
• יכולתם של תל' לעבוד בצוות
• לשתף פעולה באיסוף החומר ובעיבודו
• ליישב מחלוקות
• להתייחס למשוב עמיתים בלי להפעיל מנגנוני הגנה.
רותם (2008) מוסיף על כך את העקרון של העלאת שאלות רלוונטיות ללומד- כאלה המקדמות אותו בתהליך הלמידה לשם יצירת ידע ותובנות חדשים. ואת העקרון של מחויבות אישית לתהליך הלמידה, לתכנונו ולביצועו ותכנון מנגנוני בקרה בתהליך הלמידה.
השאלה שאני עדיין חושבת עליה ומנסה לענות עליה היא, ככל שהמחשוב משולב יותר בסביבה הלימודית כך קשה יותר להעריך את תרומתו הייחודית- אז איך עושים זאת הלכה למעשה? אני מקווה שבמהלך הקורס אבין זאת ואדע כיצד מעריכים וכורים את הנתונים.

הנה סרטון של ראש המגמה שלי ד"ר גילה קורץ ובו היא פורסת בקצרה את הממדים העיקריים שאליהם פונים כאשר מנסים להמשיג את משמעותה של ההערכה טכנולוגית.

בלוג- מחשבות ותהיות

הגיע הזמן שאתבונן לאחור ואעשה רפלקציה על התהליך שעברתי בכתיבת הבלוג.
אז אתחיל בכך שבהתחלה מאוד חששתי מהיחשפות משום שהבלוג הוא כעין יומן אישי אך פתוח לכל. אך עם הזמן זה זרם ואפילו נהניתי לכתוב ולשתף אחרים וגם לקרוא את דעתם של אחרים. היום אני יכולה לומר בבטחה שבלוג -טכנולוגיה שלא הכרתי קודם, הינה טכנולוגיה למידה המשפרת את מיומנויות האוריינות, את התקשורת הבין-אישית, ארגון וניהול הידע.
הבלוג נתן לי מקום לביטוי דעותיי ולתהליך הלמידה שלי. במהלך הכתיבה בבלוג הייתי צריכה לחשוב על הנושאים שארצה להציג ולכתוב עליהם, האם כדאי לשלב סרטונים או תמונות או קישורים בעת הכתיבה. הפעלתי חשיבה ביקורתית., וזה תרם לי להבנה טובה יותר של תכני הלימוד. הבלוג שאני מנהלת בנוי מפיסות ידע ממגוון תחומים שלמדתי בתואר השני וזה מה שיפה בזה, רואים את התהליך הלמידה הוא מהווה כמעין יומן מסע שבו אני פורסת את דעותיי, וחוויותיי, ההבנות שלי, הניסיון האישי שלי, ההשערות שעולות לי, הניסיון לקשר בין התיאוריות והספרות להתנסות בפועל, לנקוט עמדה, להפעיל שיקול דעת ועוד.
מעבר לכל התרומה האוריינית אני חשה שהבלוג האישי שלי נתן לי בטחון עצמי באמצעות במה שדרכה העלתי את תובנותיי.
לעתים אני שואלת את עצמי: האם כלי זה ישרת אותי בהמשך, האם בלוג קבוצתי תורם יותר מבלוג אישי, הייתי רוצה שהשיח לאו דווקא יהיה שיח עם סטודנטים ממגמת טכנולוגיה, אלא גם עם אנשי חינוך, וגם עם העוסקים בתחומים אחרים, הייתי רוצה להרגיש את האינטראקציה החברתית בבלוג. אך דבר אחד ברור לי: אני בטוחה בשלב זה, שהבלוג הוא כלי שמאוד יתרום לתלמידי וארצה שהם ישתמשו בו כיומן אישי.

נטע@

כתבה בעיתון ידיעות אחרונות תפסה את עיני,וכותרתה: "איחוד משפחות נוסח פייסבוק"
תשאלו בוודאי מה תפס את עיני? הרי ידוע לי ולמרבית האנשים שהפייסבוק זוהי רשת חברתית המקשרת בין אנשים לחברים שלהם, לעמיתים שלהם בעבודה, חברים לספסל הלימודים ואנשים נוספים בסביבתם הקרובה והרחוקה. אלא בכתבה פורסמה תוכנית: נטע@- "תנועת נוער למנהיגות חברתית וטכנולוגית" תנועה הפועלת לצמצום הפער החברתי הדיגיטלי בחברה הישראלית. תנועה זו סקרנה אותי ויצאתי לגלוש באינטרנט ולבדוק אודותה. מצאתי תנועה בעלת חזון לשנות את מסלול חייהם של נערים ונערות בפריפריה ולהפכם ל"נבחרת החלומות" של נוער ההיי-טק הישראלי. נטע@ משלבת הכשרת בני נוער אלה למקצועות מחשב ותקשורת, תוך התמקדות בהקניית ערכי מצויינות ואחריות אישית קבוצתית, מנהיגות, פלורליזם, רב תרבותיות, דמוקרטיה והדגשת ערכי תרומה לקהילה. התכנית מבוססת על המצע האקדמי של חב' סיסקו, המיושם בהצלחה ב-140 מדינות ברחבי העולם. כיום היא פועלת ב-23 ישובים בישראל, מונחית ע"י מדריכים מקצועיים ומוכשרים מתחומי החינוך והטכנולוגיה, ומשנה את מסלול חייהם של אלפי בני נוער. נטע@ נוחלת הישגים רבים והביקוש העצום להשתתפות בתכנית חורג הרבה מעבר למגבלה התקציבית.תוכנית הלימודים כוללת הטמעה ותגבור של לימודי האנגלית, לימודי טכנאות מחשבים אישיים וטכנאות רשתות תקשורת מחשבים .
בכתבה פורסמה ידיעה מרגשת על תלמידה מתנועת נטע@ שסייעה לקשישה להפעיל את המחשב, לפתוח דואר אלקטרוני ולחברה לפייסבוק וזאת על מנת לאחד אותה עם בנה שגר בארה"ב מזה 5 שנים. כך נוצר הקשר בין האם לבנה והחלום שלה התגשם בזכות אותה תלמידה שתרמה לקהילה.
תנועת נטע@ מצאה חן בעיני כי היא יודעת לשלב את המצוינות, המנהיגות הטכנולוגית והפיתוח האישי יחד עם הקניית הערכים החברתיים. בין היתר תנועה זו נותנת לנוער הגשמה עצמית ותעסוקה חברתית, מקדמת את הקהילה וכך מצמצמת את הפער הדיגיטלי.
הגיע הזמן שיקומו עוד תנועות כאלו אשר מצד אחד יבינו את חשיבות הטכנולוגיה ומצד שני לא יזניחו את הצד החברתי.

מתקפה מתוחכמת בעידן הטכנולוגי

לאחרונה נשמעה ידעה כי איראן אישרה לראשונה שמחשבים במתקניה הגרעיניים נפגעו מתולעת קטלנית ובלתי מוכרת. תוכנה זו היא רבת עוצמה ומומחי מחשבים אומרים שרק ארגונים גדולים או מדינות יכולים לעמוד מאחורי וירוס קטלני שכזה. לפי אותם מומחים רק לשתי מדינות יש את היכולת הטכנולוגיות לביצוע וירוס שכזה והם: ישראל וארה"ב. התולעת גרמה לפגיעה בכ-60% מהמחשבים באיראן ובתוכם גם באתרים תעשייתיים באיראן, אך הכוונה המרכזית היתה כנראה פגיעה בכור הגרעיני להפקת חשמל בבשהר, שם איראן מעשירה אורניום.
ידיעה זו וסרטון נוסף שצפיתי בו מראים שישראל נמצאת במקום מאוד מתקדם מבחינה טכנולוגית בביטחון הלאומי. היא יכולה לאסוף מידע, לפגוע במערכות מחשוב, לחדור למערכות מחשוב של האויב, ובכלל לשתק פעילות כלשהי. דבר זה נותן לי תחושת ביטחון טובה וגאווה לאומית.
אני בטוחה שכשם שאנו מצליחים לפרוץ את מערכת המחשבים של האויב כך הם יכולים לפרוץ גם לנו , יש את ההיבט ההגנתי שהוא לא פחות חשוב ואני בטוחה שהוא נמצא גם ברמה טכנולוגית גבוהה אצלנו. יש לציין שחברת אבטחת המחשבים הגדולה בעולם, צ'ק פוינט, הינה חברה ישראלית.
אירועים אלו נתנו לי להבין שכיום אנו נמצאים בעדין שבעידן שלפני שהמלחמות מתחילות בשדה הקרב הם כבר מתחילות בתחום הטכנולוגי המחשבים ואבטחת המידע.

רשת האינטרנט באיראן

כעבודת סיכום בקורס: "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים" בחרתי להתמקד על רשת האינטרנט באיראן משום שעניין אותי לבדוק כיצד אמצעי תקשורת זה חדר לאוכלוסייה הנחשבת כ"סגורה" ולאחת המדינות המחמירות ביותר מבחינת זכויות אדם. בעת כתיבת העבודה נוכחתי לדעת שקיים פיקוח צמוד מצד השלטונות על האינטרנט באיראן וחקיקה ואכיפה קפדנית, למשל: מערכת סינון, חסימת אתרים, הגבלת מהירות האינטרנט לנמוכה (כדי להקשות על הורדת קבצי אודיו ווידאו) קביעת אופי של תכנים, מעצרים של משתמשים ועוד. הטענה שלהם היתה כי מטרתה של הצנזורה להגן מפני חוסר מוסר, אך טענה זו פנתה גם לאפיקים פוליטיים.
למרות זאת על פי הנתונים, איראן היא מעצמה בחדירת האינטרנט ובתפוצתו. שיעור חדירת האינטרנט הוא כ- 49% לעומת 28% בלבד לכלל האיזור.
בתחום החינוך הממשלה לא מסייעת מספיק בפיתוח חומרי למידה לבתי"ס שיועברו באמצעות האינטרנט, לעומת האוניברסיטאות לתארים שני ומעלה שרואים חשיבות במידע הרב שמציע האינטרנט ובחשיבות הלמידה בכל זמן ומקום.
ניתן לומר לסיכום: שלאיראן קיים מצד אחד רצון לקדם את התחום הטכנולוגי במדינה ולהשתמש בו לצרכיה ומצד שני קיימת שליטה הדוקה ופיקוח באמצעי התקשורת והאינטרנט. עד כה לא הביא האינטרנט לחופש המיוחל למדינה, אולם בעקבות שתי מגמות סותרות של מחאה למול דיכוי, צפוי כי ההמשך על האינטרנט, חופש הפרט והביטוי ייתקל במחאה ובהתנגדויות גדולות מצד תושבי איראן משתמשי האינטרנט. הממשל באיראן יבין שקיים ציבור הצמא למידע ולשינוי ומעוניין בהכרה ובתמיכה מבית ומחוץ למאבקו.

ביל גייטס- בעוד 5 שנים תחלופנה האוניברסיטאות מהעולם!

ביל גייטס מייסד המיקרוסופט אומר שבעוד 5 שנים יאבדו האוניברסיטאות המסורתיות ממעמדם, וזאת בגלל שיהיו הרצאות אינטראקטיביות באינטרנט והאוניברסיטאות האלו יובילו כי שם יינתנו ההרצאות הכי טובות.
כבר בפוסט הקודם התייחסתי לאוניברסיטת MIT שמעלה הרצאות שלמות לרשת. הבעיה היא שעד היום הלמידה מרחוק לא יצאה כ"כ לפועל כנראה בגלל סיבות טכנולוגיות דוגמת הפס הצר מדי שהגביל אותנו לתקשר ולראות יותר מדמות אחת באיכות טובה. אך ככל שהטכנולוגיה מתפתחת לאורך השנים אני מאמינה שתחזית זו של ביל גייטס אכן תתממש. וכשזו תממש, שכר הלימוד יהיה נמוך וכך החינוך יהיה להמונים והפער יצומצם, הסטודנט לא יפסיד חומר גם כאשר נבצר ממנו להגיע פיזית למקום והוא ילמד בקצב שלו. אני כסטודנטים חושבת שלמידה מרחוק תקשה עלי. אני רואה את הצורך שיש לי להיות נוכחת לפחות בחלק מהקורסים, זוהי חוויה אחרת כאשר המרצה עומד מולי ולא על המסך, כך נוצרת אינטראקציה ביננו, בנוסף למידה כזו תדרוש ממני להיות עצמאית ובעלת מוטיבציה גבוהה. גם המרצה נתון במצב שאינו יודע מה עושים תלמידיו באמצע השיעור, הוא אינו מקבל משוב ועוד.
Sternberg (1997(פיתח תיאוריה שגרסה כי בני אדם שונים זה, לכל אחד יש סגנון ייחודי באופן בו הוא תופס ורוכש ידע, מגבש רעיונות, מרגיש ומתנהג. ממחקר שבדק את הקשר בין סגנונות אלו ותפקוד למידה (י' עשת-אלקלעי, 2008) נמצאו הבדלים מובהקים בתפקוד הסטודנטים שאופיינו כבעלי סגנון חשיבה מסויים לעומת אלה שהיו נעדרי סגנון זה. ולכן המסקנות היו שאין קורס מתוקשב מתאים לכל הסטודנטים, קיימת שונות ביניהם בסגנונות החשיבה, ברמת הניסיון והידע במחשבים המשפיעות על תפקודם, עמדותיהם ושביעות רצונם ולמרות שקורס וירטואלי מציע אפשרויות למידה רחבות הן יכולות להיות מנוצלות יותר ללומדים בעלי סגנונות חשיבה מסויימים.
יש חשיבות רבה למחקרים העוסקים בהתנהגות התלמידים, דפוסי הלמידה שלהם ומידת התאמתם ללמידה בקורסים וירטואליים, כמו-כן יש צורך בחקר ואפיון האפשרויות הטכנולוגיות השונות הבונות סביבות למידה כאלה. אם נגיע להבנות נוכל להתאים קורסים וירטואליים לטווח רחב ביותר של לומדים.
ככלות הכול התחזית של ביל גייטס תמומש, אך לפי המחקרים שנעשו כבר בעבר בנושא סגנונות למידה, אנו נראה סטודנטים שיפסידו מתהליך זה ויתקשו ללמוד בשיטה זו.

זכויות יוצרים על חומרי למידה ושיתופיות

כל מורה משקיע במהלך עבודתו בחומרים חדשים, דפי עבודה, מבחנים, ועוד ועוד. לפעמים הוא רוצה לשתף בזה את חבריו לעבודה כדי שיתנו לו הערות/ הארות או כדי שישתמשו בזה לצרכיהם. כאן עולה השאלה עד כמה המורה מוכן שישתמשו בחומר שהוא הכין, אולי הוא לא מוכן שלאחר כל הזמן הרב שהשקיע מישהו אחר ישתמש בחומרים שהכין, או אולי הוא מוכן שישתמשו בחומרים אך התנאי לשימוש זה רק אם יזכירו את שמו, או אולי הוא מוכן שזה יהיה לשימוש חופשי.
בנושא זה נתקלתי בסרטון המציג את הדילמה ועד כמה היא יכולה לדרדר את היחסים בין המורים ואף להגיע לתביעות על עבירות על חוק זכות יוצרים ועל חוק עשיית עושר ולא במשפט.
בחרתי להציג סרטון מעניין שנתקלתי בו לאחרונה העומד על הגבול הדק מאוד בין זכות יוצרים לעומת השיתופיות באינטרנט. מצד אחד טוענת המורה בצדק, כי התמונות הן שלה והיא הפיקה וערכה אותן ומאידך טוען המורה שעצם שליחת התמונות שלה לאימייל שלו זהו שיתוף ועל כן יכול לעשות בהן שימוש לפי צרכיו. זוהי נקודה מאוד רגישה, אני חושבת שבין חברי צוות לעבודה ובכלל צריכה להיות שיתופיות ואמון, לדעתי המורה היה צריך לבקש לעשות בתמונות שימוש.
אני חושבת שכדי לשתף אחרים צריך אופי מסוים שלצערי אין לכולם. באחד מהשיעורים בקורס של ד"ר גילה קורץ שעסק ב"עולם הפתוח" נחשפתי לכל מיני חומרי למידה פתוחים העומדים לרשות הציבור לצרכי הוראה ולמידה: ספרי לימוד, מודלות, שיעורים ועוד. הרעיון העומד מאחור הוא מתן אפשרות נפלאה לשתף ולהשתתף בידע הזה. כיום ישנם כמה אוניברסיטאות כגון: MIT המאפשרות חומרי למידה פתוחים הכוללים גם וידאו, קבצים, סיכומים ועוד.
אני מקווה שתתפתח ההבנה שכיום אנו חיים בעולם של שיתופיות ובלי שיתופיות לא יהיה חינוך!

ממשק

כמה פעמים קרה לכם שנתקעתם באמצע ולא ידעתם כיצד להפעיל את התוכנה, את המשחק או כל דבר אחר שרציתם?
בעיות כאלו ודומיהן מתארות את הקצר בתקשורת שבין האדם למחשב. סביבה זו המקשרת בין האדם למחשב נקראת ממשק מלשון השקעה, מגע בין המשתמש לסביבה.
במשחק האינטראקטיבי שאני מתכננת- הממשק הוא אוסף פקודות של ייצוגים גראפיים כגון: על כן כשאני מתכננת את הממשק אני צריכה להתייחס לקהל היעד שלי ולהביא לידי כך שהתלמידים לא יגיעו למצב של "מה יקרה לי אם אני אלחץ על הכפתור הזה" או " איך אני חוזר למקום שממנו התחלתי?" או "כיצד אני יכול לשחק שוב?" כל השאלות האלו צריכות להיות ברורות קיצורי הדרך, הצלמיות השונות שמוצגות על המסך (יציאה, עזרה) ושניתן להפעילן ביעילות ובמהירות. ממשק טוב הוא ממשק שהמשתמש יודע כיצד ניתן להפעילו באופן עצמאי.
הממשק הוא מערכת של סמלים המייצגת מידע הטמון בה. ישנם כל מיני סמלים גראפיים המשולבים במשחק שכאשר רואים אותם יודעים מיד מה הם מסמלים. כמו שאומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, כאשר רואים למשל דלת מבינים שהיא מסמלת יציאה או למשל כאשר מופיע סימן שאלה מבינים שזוהי עזרה שניתן לקבל.
לתלמיד. בפוסט הקודם התייחסתי לעקרונות בעיצוב סביבת למידה ואכן ישנה חשיבות שבממשק
יבואו לידי ביטוי עקרונות אלו שהתיאוריה הקוגניטיבית לימודית מתבססת עליהן. אז בהצלחה לכולנו בהמשך פיתוח המשחק...
דגם הממשק שלי במשחק שפיתחתי בנושא הגופים

עקרונות בעיצוב סביבה לימודית מבוססת מחשב

סביבת למידה ממוחשבת מהוות מפגש פוטנציאלי לשיפור ההבנה של התלמיד כי הן מורכבות מתמונות,ממילים ומצלילים. קיים כאן שילוב של הצד החזותי והשמיעתי. באמצעות החושים הללו התלמידים נחשפים ויכולים להבין מערכות מדעיות שונות שקשה להבינן ללא תמונות ומילים.
במאמר של Mater & Moreno , 2002 ישנם מס' עקרונות המבוססים על התיאוריה הקוגניטיבית שבדקה כיצד הלומדים מעבדים מידע מולטימדיה.
בעיצוב האינטראקציה שלי נתתי חשיבות רבה לעקרונות אלו:
1. עקרון הייצוג המרובה – יש להבטיח ייצוגיות מרובה של ידע באופנים שונים לשלב תמונות ומלל על מנת שיהיו דרכים רבות להמשיג ידע. באינטראקציה שלנו אנו משלבות תמונות מהמציאות ומלל כדי שלתלמיד יהיה קל יותר לעשות את הקשרים ביניהם. כמו כן העזרה שניתנת לתלמיד תמיד מופיעה על אותו מסך של הייצוג הגרפי כדי להבטיח ייצוג מרובה של ידע .
2. עקרון הבהירות- כדי שההסבר יהיה בהיר לתלמיד אנו שילבנו מעט מלל ותמונות על מנת לא לגרום לעומס קוגניטיבי, כדי שמס' אלמנטים לא יעובדו, וזאת משום שיכולות העיבוד של הזיכרון הוורבלי והחזותי הפעיל מאוד מוגבלות. באינטראקציה שיצרנו החפצים יוצאים מהמכונה בזה אחר זה. כל חפץ יוצא רק לאחר שהתלמיד מיין את החפץ הקודם לו. בכך נמנע מן התלמיד בלבול ובלגאן של חפצים רבים וקיימת בהירות.
העזרה שניתנת לתלמיד מוצגת בצורה תמציתית ובהירה הכולל מעט מלל.
3. עקרון העודף- הנחת היסוד העיקרית על פי התיאוריה הקוגניטיבית של הלמידה היא שהוראה צריכה להיות מעוצבת בדרכים אשר מפחיתות את הסיכוי להצפת המערכת הקוגניטיבית של הלומד, והן צריכות להיות תמציתיות וברורות.
כדי למנוע עומס ועודף על המסך חלון העזרה לתלמיד יופיע באותו המסך ורק לאחר שהתלמיד יקרא אותו הוא יוכל לסגור אותו. כמו כן המוצרים על המסוע נעים לפי סדר ורק לאחר שהתלמיד מיין מוצר אחד יגיע המוצר הבא למסוע.
ישנם עוד עקרונות נוספים כגון: עקרון הייצוג הרצף שנותן לחשיבות להצגת המלל במקביל להצגת התמונות וכן עקרון הערוץ החושי שנותן חשיבות להצגת המלל באופן שמיעתי ולא בצורה חזותית.
הנחת היסוד העיקרית על פי התיאוריה הקוגניטיבית של הלמידה היא שהוראה צריכה להיות מעוצבת בדרכים אשר מפחיתות את הסיכוי להצפת המערכת הקוגניטיבית של הלומד.
עקרונות אלו מסייעים לי כעת בשלב התכנון של המשחק האינטראקטיבי שאני מפתחת ובעצם באים להראות לי שהפשטות של המשחק היא זו שעושה אותו מוצלח.

פיתוח סביבות למידה מתוקשבות

אני עוסקת כעת יחד עמיתתי ביישום עקרונות הפיתוח. אנו מפתחות סביבת למידה מתוקשבת הכוללת את התהליך של מחקר תוכן, קביעת מטרות לימודיות, תכנון, פיתוח ואפיון של האינטראקציה, ותכנון ממשק הגראפי.
אנו מפתחות מוצר לקהל היעד שלנו שהם תלמידי כיתה ו'. בשלב הראשון תכננו מבחינה פדגוגית את התוצר שאנו רוצות לפתח, מהן המטרות שלו, מהם הקשיים של התלמידים בתחום שבחרנו, לאחר מכן ישבנו וחשבנו כיצד נתכנן את האינטראקציה שלנו, כלומר איך היא אמורה לעבוד בכך שהמידע יהפוך לאינטראקטיבי (תכנון הניווט והגישה, יצירת מסך עזרה, רצף התרחשויות ועוד) ולבסוף נצטרך לתכנן את ההצגה, כלומר איך זה אמור להיראות (אלמנטים של עיצוב, תכנון של מסכים, כפתורי הפעלה,דגם ראשוני) בתהליך זה של הפיתוח אני חשה הרגשה נפלאה של חדוות היצירה, של דמיון....
כשהתחלנו לעצב את הממשק שלנו התחשבנו בגורמים האנושיים של משתמשי המערכת וזכרנו לאורך כל הדרך כי המדד האמיתי לאיכות הממשק הוא התאמתו המלאה לאוכלוסיית היעד שלנו. המידע צריך להיות מוצג בהירות, בתמציתיות, בעקביות ולהיות ממוקד. עקרונות הדיאלוג צריכים להיות מיושמים בממשק למשל שלמשתמש תהיה שליטה, וזה יתאים לצפיות שלו. כמו כן התגובה תהיה מתאימה ואפקטיבית. חשוב גם שהממשק יהיה סובלני לטעויות של התלמיד ולא יזרוק אותו מהמשחק לאחר ששגה.
אני מקווה שהממשק שלנו יהיה מוצלח ובסופו של דבר יהיה גם מתכנת וגם גרפיקאי שיוציאו את המשחק לאור ובאמת יהיה בו שימוש תועלתי לתלמידים.

הטכנולוגיה כמדיניות תקשוב לאומית

תקשוב מערכת החינוך היא אינה יוזמה פרטית מקומית, אלא דורשת תפיסה רחבה יותר של המטרות, העלויות וסדר העדיפויות. החינוך הוא אחד הדברים שנמצא בטריטוריה של המדינה- גם מבחינת התכנים וגם מבחינת המתודות. החברות הכלכליות והארגונים כמו התעשייה, המשק, הרפואה ועוד הפנימו כבר את הצורך בהטמעת הטכנולוגיות, רק מערכת החינוך בראשיתו של תהליך זה והיא מתמהמהת בהיערכות לעידן חדש (ד' חן, ג' קורץ, 2010, הטמעת טכנולוגיות תקשוב בישראל)בקורס שבו אני לומדת על ההיבטים הבינלאומיים של מדיניות התקשוב, אנו בעצם מנסים להבין מדוע המדינה חושבת שתקשוב החינוך יועיל לתלמידים ולמדינה באופן כללי ?מדוע נושא זה צריך להיות בסדר חשיבות לאומית? ומהם היעדים שהוא אמור להשיג?
ישנם כל מיני גישות לכך, אחת מהגישות טוענת שהטכנולוגיה מהווה מיומנות יסוד וכוח מרכזי בתחרותיות הכלכלית. ישנו צורך להכשיר את הדור הצעיר לשוק העבודה ולחיי היומיום, למקצועות העתיד שמבוססים על מיומנויות מחשב. היום כל מקצוע דורש מיומנות מחשב כגון: הקלדה, יצירת קובץ, שמירה וכו' ומיומנויות מידע כגון: אחזור, מיון, סינון, הפצת מידע ועוד. בסרטון מושל פנסליבניה מדגיש את הסיבה המרכזית הזו של תחרות גלובלית בין המדינות והאפשרות לעבוד בשוק בגלובלי.
בנוסף, פיתוח מיומנויות מחשב בא לצמצם את הפערים הדיגיטליים בין עניים, עשירים, בין אזורי המרכז והפריפריה, וכן מכשיר את האזרח לעתיד. כלומר, האזרח אינו עוד כוח עבודה אלא גם משתתף בבחירות, מעורה בקהילה, תורם לפעילות חברתית, יש לו מה להגיד, והיום המרחב שלנו זה האינטרנט ובו אנו מרגישים מעורבים ורוצים לשתף. (כך קמו להם גם רשתות חברתיות).
כמובן שכאן נוצר הצורך הבסיסי ללמד את הילדים את האתיקה של הרשת להתנהגות בסביבת מידע כגון: זכויות יוצרים, שמירה על הפרטיות, מניעת אלימות ברשת ועוד.
הגישה השנייה מתבססת על כך שהטכנולוגיה משמשת כאמצעי לשיפור ויעילות תהליכי הלמידה וההוראה כגון: למידה מותאמת אישית, יעול תהליכי עיבוד נתונים,למידה מרחוק במקומות שלא ניתן ללמוד בהם פנים מול פנים ועוד,
הגישה השלישית מתבססת על כך שהטכנולוגיה היא כסוכנת שינוי כלומר: מעבר מלמידה ממוקדת מורה למידה ממוקדת תלמיד, ומבי"ס שמרוכז בהוראה לבי"ס שמרוכז בלמידה, אימוץ גישות קונסטרוקטיביסטיות בלמידה ופיתוח דרכים חלופיות להערכה.
כולי תקווה שמדינת ישראל תציב לעצמה בסדר העדיפויות הלאומי את התקשוב ותגדיר את מטרות, היעדים והרציונל העומד מאחוריהן כמו שאר מדינות מתפתחות בעולם. ולא די בכך אלא אף תנקוט פעולות מעשיות למימושן ותקצה משאבים הכוללים תשתיות, תוכנות, תכנים הכשרה ואף מחקרים של נושא "תכניות ותכנים במרחבי הידע הדיגיטלי" (ד' חן, 2007, תכנית אסטרטגית לתקשוב מערכת החינוך)

יום מתוקשב

הנה הגיע לו היום המתוקשב ואני חשבתי לעצמי איזה יופי לא צריך להגיע פיזית למכללה אלא לעבוד מהבית, מתי שמזדמן, כמין יום חופשי שלא צריך ללמוד.... אך משהגיע היום המתוקשב לא האמנתי לראות שאני יושבת במשך מס' שעות רצופות מול המחשב ועובדת על המטלות שהוכנו לנו מבעוד מועד. פשוט לא ייאמן! העבודה היתה אינטנסיבית ללא הפסקות, מלאת מרץ ובהרגשה טובה.
המרצים שלי שלחו לנו מטלות ברורות ואף חלקם הגיבו לנו מיד. אני ממש נהניתי מדרך לימוד זו. אני חושבת שזה נותן לתלמידים עצמאות בעבודתם, הם לוקחים חלק פעיל ואקטיבי, הם מנהלים את קצב העבודה שלהם ומחלקים את העבודה בין החברים. מלבד זאת זה ממקד את התלמיד, מגביל אותו בזמן ומחייב אותו לתוצר מיידי.
כיום אני יודעת לומר שלמידה מתוקשבת ניתנת לביצוע באמצעות רשת האינטרנט הכוללת מגוון רחב של אפשרויות בשילוב רשת האינטרנט כמו: למידה פנים מול פנים בשילוב דפי אינטרנט או דואר אלקטרוני, למידה באמצעות קבוצות דיון או צ'אט ולמידה מרחוק כדוגמת היום המקוון שחוויתי.
במאמר של (Farrel G,M (1999 אותו הקבוצה שלי בחרה לנתח באמצעות למידה שיתופית בויקי למדנו שההתפתחות של החינוך הוירטואלי נבע מהצעדים שעשו מדינות לשימוש בטכנולוגיה כדי לספק חינוך להמונים ומתן הזדמנות שווה לכל אחד ללמוד ולהתקדם לפי רמתו ויכולתו. רשת האינטרנט התפתחה מרשת האוניברסיטאות שרצו לשלב את רשת האינטרנט בחינוך לצורך מימוש מטרות חינוכיות. במהלך המחקר שבוצע נמצא כי ישנם מעט מאוד מוסדות שנעשה בהם שימוש וירטואלי, אך מנגד ישנם פיתוחים טכנולוגיים מכל הסוגים בסקטור הפרטי והציבורי, שכן התפתחות מוסד וירטואלי היה בשלב ניסוי. לא היו שיטות לימוד ממוקדות והיו כאלה שלא היו בהכרח מתאימות לקהל היעד הלומד. מלבד השימוש בטכנולוגיה בתחום החינוך, ישנם תחומים נוספים שהטכנולוגיה משפיעה עליהם כמו: שלום בין המדינות, התקשרות בין מדינות ושיתוף פעולה בתחומים כמו: מסחר, פוליטיקה, כלכלה, חופש, צדק חברתי ועוד.
הדבר שעורר בי התנגדות במאמר היה שהוזכרו בו המורים שמסרבים לקבל את המציאות הגלובלית המאופיינת ע"י תרבות טכנולוגית, כלכלה עולמית ותקשורת ללא גבולות- וזה בגלל שהם מזהים את מעמדם החברתי הנמוך שנמצא כל העת בירידה מתמדת. כל פעם שאני שומעת או קוראת על המעמד החברתי של המורים, אני חושבת שאם עד היום המורה היה נכנס לכיתה וסוגר אחריו את הדלת הוא היה בודד ומנותק ובכלל בי"ס מהווה פער תרבותי בינו לבין המציאות הטכנולוגית. הגיע הזמן שהמורים יראו בטכנולוגיות כדרך שיכולה לספק נגישות וקשר בין התלמידים, בינם לבין עצמם ובין הצוות, בין בתי"ס בארץ וברחבי העולם. המורים צריכים להבין את המציאות שאנו קיימים בתוכה ולראות בה מנוף ולהיות שותפים בעיצוב החברה העכשווית.
יחד עם זאת,ייתכן וההסתייגות של הצוות החינוכי נובע מהעדר תמיכה וסיוע טכנולוגי ובמידה ויקבלו תמיכה זו יוכלו לשתף פעולה ולהשיג את מטרותיהם הלימודיות ביתר קלות ואף ימצאו בטכנולוגיה כלי יעיל ותורם לקידום הוראתם.
אז שנזכה לעוד ימים מקוונים ושיהיה לכולנו לימוד פורה ומהנה!

אתר האינטרנט הראשון שלי

בסמסטר הנוכחי אני לומדת את הקורס "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות".
בקורס זה אני לומדת טכנולוגיה חדשה המשמשת לבניית אתרי אינטרנט ללמידה. בפוסט זה ברצוני להתייחס לחשיבות בניית אתר אינטרנט לצורך למידה.
לימוד בניית אתר אינטרנט ריגש אותי כל-כך. סוף כל סוף אוכל לבנות לעצמי אתר אינטרנט משלי, המאורגן ומתופעל על ידי. המתאים לצרכי ולצרכי תלמידי. כך אוכל ליצור סביבת למידה עדכנית, שהיא גמישה ויכולה להשתנות ולהתחדש בהתאם לתחום הדעת בו בחרתי. בכל עת אוכל להוסיף, למחוק ולחדש את התוכן הלימודי. אוכל להעלות לאתר דברים אישיים שבניתי לצורך העשרת התהליך הלימודי כמו: מצגות, שיעורים, קטעי וידאו, קישוריות לחומרי למידה נוספים. האתר שאבנה ימקד אותי ואת התלמידים שלי בתחום הדעת הנלמד, ויאגור לתוכו את כל התכנים הרלוונטים. כמובן שיש פה שיתופיות נפלאה של חומרים אישיים המוצגים לכלל הציבור הגולש ומעצמת את איכות הלמידה מרחוק. התלמידים יוכלו להיעזר באתר לצורך למידתם כתרגול וחזרה של החומר, כהעשרה ולימוד נושא חדש.
אתר האינטרנט שאבנה יוכל לתת מענה למאפיינים הייחודיים של תחום הדעת שבחרתי.
מלבד כל אלו זו תהיה דרך יעילה יותר ונגישה וכמובן-זולה!
אך כמובן שעולות שאלות ותהיות- מה ארכיב בתוך האתר שלי ולצורך איזה שימוש? באיזה תחום דעת? על מה אשים את הדגש? אילו מטרות אציב לעצמי? האם יהיה זה אתר ממוקד לכיתה מסוימת או למספר כיתות או לכל ביה"ס? איך לא אלך לאיבוד מאגירת יותר מדי חומרים?
לדעתי, מה שחשוב הוא שצריך לארגן את הידע מראש, מהן המטרות, מהי אוכלוסיית היעד שלי וכך לעצב את הסביבה שאיתה אני רוצה לעבוד תוך כדי שמירה על המסגרת הזו. דבר נוסף שחשוב לשים עליו את הדעת הוא שהאתר צריך להיות ידידותי, רלוונטי ושימושי לתלמידים או למורים והסגנון שלו צריך להיות אחיד כדי שיהיה להם קל למצוא את המבוקש.
אני מקווה שאצליח לעמוד במשימה זו ואני בטוחה שגם אני אהנה ממנה- אז בהצלחה!!!

סמסטר ג' בפתח!

הנה הגיע הסמסטר השלישי כבר עברתי חצי מהדרך ונראה שהזמן רץ מהר.
בסמסטר הזה יעניין אותי במיוחד הקורס של מר יאיר צדוק העוסק בהכרות עם טכנולוגיות המשמשות לבניית אתרי אינטרנט ללמידה. בקורס זה אלמד לעצב עמודי אינטרנט ולשלבם בתהליך ההוראה גם לאחר סיום לימודי. אני בטוחה שכלי זה ישרת אותי מאוד בהמשך כפתיחת אתר בית ספרי או כפתיחת אתר לתלמידים מצטיינים/ חלשים או לשכבות מסוימות בנושאים שונים.
קורס נוסף שמעניין אותי הוא שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה עם המרצה ד"ר חגית מישר-טל. בקורס זה אתנסה בלמידה משותפת בסביבת ויקי, אתנסה בשיתוף בהבניית מידע, וביצירת תוכן שיתופי. לאחר ההתנסות המעשית נראה שיהיה לי יותר ניסיון להטמיע את הטכנולוגיה עם תלמידי וליצור שיתופיות בהבניית הידע וכך לבנות פרויקטים נפלאים בכל תחומי הדעת.
אז שיהיה לכולנו סמסטר מהנה ושנפיק ממנו את מירב כישורינו והכי חשוב שנהנה!

ניתוח משחקים ממוחשבים

בקורס של פרופ' מיקי רונן : "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים, נתבקשנו לנתח את המשחק הלימודי: "ג'אנק" על פי גורמי המוטיבציה ויעילות לימודית של Lepper, M. R. &. Malone, T. W.(1987)
ג'אנק זהו ממשחק לימודי ממוחשב.מהניתוח שעשעתי נוכחתי לראות כמה תכנון משחק דורש חשיבה מעמיקה הכוללת את כל הטקסונומיה של גורמי מוטיבציה.
בניתוח המשחק מצאתי:
מטרות- קבועות וברורות, הלומד מבין בקלות מהן המטרות: והם: למצוא חומרים למחזור ולנטרול. מטרות אלו רלוונטיות ומועילות, מדי פעם הפרופסור נותן הוראות חוזרות לביצוע המשימה.
התוצאות במשחק הן אי ודאיות- במשחק אין דרגות קושי, ואין שלבים, בהוראות כתוב שיש להסתובב בין החדרים בטירה לפי המפה ולהגיע למעבדה, אך זו משימה שאינה ברת ביצוע כי לא ניתן להגיע למעבדה אלא אם כן המחשב מעביר אותך לאחר שאספת 7 חומרים ולכן המפה מיותרת. כמו- כן, לא קיים גילוי הדרגתי של מידע מוסתר.השחקן לוחץ על חומרים בחדר - כאשר המחשב נותן כבר את האופציות הניתנות לבחירה.
קיימת אקראיות, התכנים משתלבים באופן טבעי במשחק ואינם גורמים לכך שההצלחה תהיה אקראית.
המשוב- המשוב הוא תכוף וברור, ביחס למטרות- אך אינו מעודד ואינו תורם לתחושת הצלחה. כאשר עונים תשובה נכונה- מופיע סימן P וקול ברקע וכאשר טועים מופיע סימן X וקול ברקע.
סקרנות חושית וקוגניטיבית- יש שימוש באמצעים אורקוליים- המסיחים את הדעת מן התוכן ומן המטרות של המשחק. הפרופסור מופיע לעיתים קרובות במסך ומכריז שוב שוב על המשימות ונותן הערות..בנוסף הדמות שלנו מופיעה לפתע בחדר והיא מסיחה את דעתנו.
מוזיקת הרקע נחמדה. החדרים מלאי איורים נפלאים, אך עמוסים מדי.
קיים שימוש בשאיפה למבנה ידע שלם, עקבי וחסכוני. המשחק בנוי כסביבה מעוצבת שגורמת לשחקן לסקרנות קוגניטיביות ולפרדוקסים.
שליטה:
תלות- תגובת המערכת תלויה בפעולות הלומד. אם הצליח לענות על השאלה, השחקן צובר ניקוד (צבירת חומרים מסוכנים). השחקן מחליט לאיזה חדרים הוא רוצה להגיע.
בחירה- לא ניתן לבחור רמות במשחק זה. אך ניתן לבחור לאילו חדרים להיכנס ואילו חומרים לאסוף. דבר זה מעלה את המוטיבציה הפנימית. כמו כן ניתן גם לבחור חומר ולשנות את דעתי בבחירת חומר אחר.
עוצמה- ישנה תגובה "חזקה" כאשר טועים לאחר 3 שגיאות יוצאים מהמשחק.
משובים- המחשב אינו נותן את התשובה הנכונה אם ישנה טעות. כמו-כן התשובה נעלמת מיד, כך גם "הטיפים", וה"ידעת?" המופיעים במהלך המשחק.
דמיון פנימי/חיצוני- הסיפור מאחורי המשחק (איסוף החומרים) הוא חלק בלתי נפרד מהמשחק ומהמטרות ולא ניתן להתאימו לתוכן אחר.
היבטים ריגושיים- הילדים בבי"ס יסודי יזדהו עם המשימה מעולם הדמיון על פרופסור וטירה והשמדת העולם.
היבטים קוגניטיביים- המשחק הלימודי קשור לתוכן הלימודי במדעים (איכות הסביבה)
המשוב הוא חזק ומופיע רבות.
המשחק מספק הצלחה כאשר הושגו המטרות הלימודיות. החלק של סוף המשחק בו השחקן רץ אחר הפרופסור בדרכו למעבדה הוא אינו תוכן לימודי- השחקן נדרש רק לאסוף כמה שיותר חומרים בדרך
לאחר שניתחתי את המשחק וראיתי בעייתיות ניסיתי להציע רעיונות לשיפור. את רעיונותיי תוכלו לקרוא בקישורית : ניתוח ממשק

שילוב אנימציה בהוראה ובלמידה

מהפכת המחשוב בעולם הביאה להתפתחויות גם בתחום האנימציה. האנימציה משמשת כיום בהרבה תחומים: בבידור, באומנות, בשיווק, בטלפונים הסלולאריים ועוד רבים.... בפוסט זה אתמקד על השילוב של האנימציה בהוראה ובלמידה. מחקרים מראים כי סביבה עתירת טכנולוגיה כמו אנימציה, יש פוטנציאל גבוה ללמידה של מושגים או מערכות מורכבות בהשוואה ללמידה מסורתית. במחקר שבוצע בשיתוף עם חברת "בריינפופ ישראל"
נמצא כי אנימציה מטפחת את מיומנויות החשיבה ע"י גירוי של קול ותמונה, מגבירה משמעותית את המוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה, התלמידים מדווחים על הנאה וריכוז, עניין בלמידה, קשר של מה שנלמד לבין הדברים במציאות, והבנה טובה יותר.
בקורס שאני לומדת על "טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה" המרצה שלי ד"ר גילה קורץ חשפה בפנינו אתר ליצירת אנימציה- תוכלו להיכנס אליו דרך המועדפים שלי. דרך אתר זה התנסתי לראשונה בחווית היצירה הזו. השימוש באתר כל כך פשוטה וקלה, כך שכל אחד יכול ליצור לעצמו אנימציה מקורית. אני רוצה לציין שהחוויה היתה מאתגרת במיוחד וסחפה אותי למקום שלא הכרתי קודם, ההתעסקות הזו נתנה לי אפשרות לפתח את הדמיון והיצירתיות. את האנימציה הראשונה שלי ניסיתי לחבר לנושא הלימודים שלי לתואר השני. ובעצם יצרתי דמות -במקרה שלי היא: סופרמן שמטרתו להציל את מערכת החינוך מהשיטה המסורתית ולקדם אותה לעולם הטכנולוגי העכשווי.


את הסרטון השני יצרתי כדי לחוש כיצד ניתן לשלב אנימציה בהוראה וכך יצרתי שני דובונים המלמדים את התלמידים לספור עד עשר. תוכלו לצפות בו דרך הדלישוס שלי

מהפכה טכנולוגית בחינוך

לאחרונה נתקלתי בהרבה כתבות של דובי וייס המנהל הפדגוגי של חברת "עת הדעת" המפתחת ומשלבת טכנולוגיה ופדגוגיה מתקדמות ומציעה פתרון טכנולוגי מערכתי המעצים את הלמידה, את ההוראה ואת ההערכה. בכל כתבה שקראתי התפעלתי משילוב המנצח הזה שמתייחס לכל ההיבטים שבי"ס רגיל נתקל בהם במהלך יום הלימודים ואשר נותן לו אפשרויות פתרון לכל מצב כדי להפוך את הלמידה ליעילה היותר.
התרשמתי מאוד מההתייחסות לשונות בין התלמידים שזוהי הבעיה המרכזית בהוראה, אני נתקלת בה מדי יום ומנסה למצוא דרכים להגיע לכל אחד ולבנות תוכנית לימודית מתאימה וחומרי הוראה מתאימים, אך לא פעם אינני מצליחה ליישם זאת בכיתה מרובת תלמידים.
נקודה שנייה שברצוני להתייחס אליה זה המעקב אחר התקדמות התלמידים שהוא מקשה מאוד. לא ניתן לבצע מעקב בכיתה גדולה כל כך ואם נעשה מעקב הוא רק בעזרת מבחנים ובחנים למיניהן.
למעשה לחברת עת הדעת יש ראייה מערכתית. היא כוללת את כל המרכיבים שמערכת החינוך זקוקה להן ולא ידוע לי מדוע זו לא מיישמת אותן בכיתות ומפיקה מהן את היתרונות החינוכיים.
הראייה המערכתית שאני מדברת עליה כוללת 5 יסודות של למידה קונסטרוקטיביסטית:
1. טכנולוגית –מחשב לכל מורה ולכל ילד וכן רשת תקשורת לכל בי"ס
2. למידה אטרקטיבית, משמעותית, של הבניית הידע, תוכנית לימודית קיימת ובנוסף כלי תכנון למורה שבכל עת יכול להוסיף ולהכניס שינויים לתוכנית לפי שיקול דעתו.
3. תוכנה לניהול שיעור שעוקבת אחר ביצועי התלמיד ומכלול התלמידים בכיתה, כלים ללמידה שיתופית ןןב 2
4. השתלמויות למורים לפני ובמהלך שנות הלימודים
5. תמיכה טכנית- בכל עת
כל אלו נותנים למורה מענה ומשבחים את ההוראה. חבל שהמדינה לא רואה את הנכס שלה בזה ולא משקיעה וכל זה מגיע מחברה פרטית. אם מערכת החינוך תשכיל להכניס חידוש זה, היא תמצא הצדקה חינוכית. אם מערכת החינוך תשקול איזה דמות בוגר היא רוצה לעצב ולטפח ובעקבות זאת אילו סביבות לימודיות עליה לעצב ואיך הטכנולוגיה יכולה לשרת סביבות למידה אלו, אז יהיה סוף כל סוף חינוך משמעותי ונהיה אור לגויים.

מהו משחק לימודי?

במסגרת לימודי בקורס של פרופ' מיקי רונן: "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים",
לומדים אנו כיצד מנתחים משחק לימודי, מהם העקרונות להערכת משחק לימודי, והאם הוא מותאם לאותן המטרות הלימודיות שהצבנו לעצמנו.
בבואנו לנתח משחק לימודי, חשוב שנגדיר מהו משחק לימודי? במה שונה ממשחק לימודי מפעילות לימודית? ומהם העקרונות של משחק לימודי?
משחק לימודי מכוון להפקת תועלת לימודית, תוך יצירה ושמירת עניין. כאשר אנו באים להשוות משחק לימודי לפעילות לימודית אחרת חשוב שנשווה במטרות שלהן, כלומר האם הן מכוונות לאותן מטרות- ולא למשחק הדומה!
חלק מהעקרונות של משחק לימודי הם, העיסוק המרבי של המשתתפים בפעילות המכוונת להשגת המטרות הלימודיות שהוגדרו וכמה שפחות בכל דבר אחר...בנוסף, ההצלחה במשחק צריכה להיות תלויה אך ורק בהשגת המטרות הלימודיות ולא במזל. במשחק לימודי ישנה חשיבות לאי- הצלחה ובמקרה זה יש לספק משוב בונה שניתן ללמוד ממנו ושהמנגנון של המפסיד במשחק- הוא שלא זורקים אותו מהמשחק, אלא נותנים לו אפשרויות נוספות לתקן עד שיצליח לבצע את המטרה.
אחד מהעקרונות הנוספים הוא העובדה שבמשחק לימודי ישנן רמות שונות וניתן לעבור מאחת לשנייה עפ"י דרגות קושי. ולהתאים את המשחק לאוכלוסיות שונות.
המטרות של המשחק הלימודי שאותן הזכרתי יכולות להיות: תרגול החומר הנלמד, חזרה וסיכום החומר, העמקה ומיקוד, בנייה ופיתוח צוות (כלומר: משחקים שיתופיים, תחרותיים), העשרה. כל אלו הופכים את המשחק לתועלת לימודית.
ניקח לדוגמה את משחק הזכרון שחלק נכבד מהמורים משתמשים בו בכיתה. משחק זה הוא משחק התאמה של שני דברים דומים. חשוב שהמורה ידע שהמטרה במשחק הזכרון ולא משנה באיזה מקצוע לימוד היא: בחינת הזכרון של הילד. כאשר התלמיד משחק במשחק זה ייתכן שהוא יודע היטב את ההתאמות בין 2 הכרטיסים, אך אינו זוכר היכן הונח הכרטיס המתאים- וכך הזמן מתבזבז והמטרה אינה מושגת. חשוב שהמורה ידע שמשחק הזכרון הוא אינו משחק לימודי!
ברנר (1996) אומר שהרצון ללמוד בא ממניע פנימי, אשר מוצא את מקורו ואת תגמולו בתרגול עצמי.
הרצון ללמוד נעשה בעייתי תחת נסיבות מיוחדות כמו: בי"ס, תוכנית הלימודים קבועה והתלמידים מכוונים לנתיב אחד קבוע מראש.
אז בפעם הבאה שאתם נותנים או מכינים לתלמידים משחק לימודי הקפידו לבדוק את העקרונות הצגתי.

ציוצים בתהליכי למידה

במסגרת הלימודים נתבקשנו להכיר את האופנה החדשה שנכנסה ועלתה לכותרות ולמסכי הרייטינג ושמה: טוויטר. נפתחה קבוצת למידה ותקשוב וכל הסטודנטים הלומדים במגמה ואשר למדו בשנה שעברה צורפו לקבוצה זו. המטרה היתה להתנסות בכלי זה ולראות לאן זה יוביל ואיזה שימוש ניתן לעשות עם כלי זה בלמידה ובהוראה.
אז קודם כל קצת על הכלי הטכנולוגי: "טוויטר" -זהו כלי שיתופי והחלפת מידע המבוצע ע"י דיווחים קצרים הנקראים: "ציוצים".
הרעיון הוא שדרך כלי זה ניתן להעביר מסרים קצרים בלבד בעלי 140 תווים.
זוהי אחת מרשת חברתית כמו: הוויקי והבלוג המושתת על רשת חברים וחברים של חברים.
הטוויטר הוא בעצם המשך למברק ולזימונית ולמסר באמצעות שליח, אך אלו מושתתים על ההנחה שבני השיח הם מועטים ומוכרים מראש ולאדם אחר אין כל עניין בהם.
הרשת החברתית מבוססת על רשת של חברים: קבוצת מעריצים שעוקבים אחריך, קבוצת מוערצים שאתה עוקב אחריהם, וקבוצה שעונה לך אישית במסר פרטי או גלוי לכל.
המסר שמשתחרר למסך מהווה שיקוף של רגשותיך, עצמיותך באופן פומבי. ניתן לעדכן בכל עת, בכל מקום. מגבלת מספר התווים שניתן להעלות מובילה לעניות דעתי לרדידות, לתמציתיות ולחוסר העמקה. באופן תמידי. על כן כלי זה יכול לשמש אך ורק כמשלים, כתוספת לכלים המאפשרים לשתף את החברים במידע אישי בזמן אמת ולא ככלי היחיד לשם כך.
לעומת הסתמיות הזו ניתן לקפל בכלי זה מידע נוסף כמו: הפנייה לקובץ/תמונה/אתר אינטרנט וכדו' אפשרויות אלו מובילות לחשיבה פוטנציאלית לשימוש בכלי זה בהוראה.
אני רואה את הכלי הזה ככלי ניהולי-שיתופי בהוראה בכיתה. התלמידים מדווחים על שיגרת הלמידה שלהם בזמנים מסוימים מוגדרים ע"י המורה. התלמידים מדווחים על מה הם עוסקים לאחר פעילות לימודית בכיתה ויצרפו הפניות לקבצים או לאתרים שמצאו שיכולים לשרת ולשמש את שאר התלמידים בכיתה. כך יוכלו לרכז ולנהל את כל המידע שנאסף וכל תלמיד יעבור תהליך של הבניית ידע, רפלקציה ושיתוף.
מלבד כלי ניהולי ניתן לעשות בו שימושים רבים ללמידה כמו: ציוצים על מושגים, פיתוח מיומנויות האוריינות, שיחה עם חבר מאזור אחר וציוצים על האקלים, על ציפורים, תופעות טבע, ציוצים על המלצות של ספרים לחברים.
ישנם עוד הרבה רעיונות, ניתן להכנס לבלוג של לימור הררי

האם זה אפשרי לשנות את דירוג ההצלחה של קבוצות שונות?

במסגרת הקורס של עמי וולנסקי קראתי את המאמר המרתק של פרופ' יצחקי ושותפיו העוסק במגבלה בדירוג רמת הצלחה של קבוצות במערכת החינוך. מאמר זה של פרופ' יצחקי ושותפיו שהם סטטיסטיקאים ואינם באים מתחום החינוך נותן חיזוק לכך שקיימים מצבים רבים שהכימות בעזרת מדד נותן תחושה מוטעית. הנזק שיכול להיגרם משימוש במדדים כמותיים עלול להיות גדול מאי השימוש בהם, שהרי הדרוג המוטעה נותן לנו בטחון בתוצאות הדירוג בשעה שאם היינו יודעים שלא ניתן לדרג הרי שהיינו ערים לכך שייתכנו מצבים מוטעים ומטעים.
מגבלה זו של דירוג ההישגים, מחייבת התבוננות זהירה יותר במסקנות של מבחני ההישג, מהי המשמעות של מבחנים אלו כמקור לדירוג ונתינת דגש רב על ציון הממוצע.
אם נתבונן על מבחני ההישגיות שמשרד החינוך מבצע, הוא אינו יכול לטפל ולבדוק מאות בתי ספר. משרד החינוך מוציא כספים רבים עבור הכנת המבחנים, תשלום לבודקים, למשגיחים ועוד. אם כוונתו האמיתית של משרד החינוך היתה לטפל, הוא היה מתמקד במספר מצומצם של בתי ספר המוגדרים כ"חלשים" נותנים להם יותר משאבים ורק כעבור מספר שנים היה בוחן אותם, תוך כדי התייחסות לנקודת ההתחלה שממנה החלו ועד לרמה שהגיעו אליה, ולא כמו המצב כיום שבכל שנה מתקיימים מבחנים, נעשים סקרים וכדו'.
לכאורה דירוג בתי הספר הוא יעיל, אך בפועל הניסיון מוכיח שגישה זו מוטעית. וגם פרופ' יצחקי ושותפיו מסבירים את הנזק העלול להיות מדירוג שכזה.
מבחנים לא רק שאינם תורמים להעלאת רמת ההישגיות אלא גורמים ללחץ אצל המורים והתלמידים.

מאמר זה של יצחקי ושותפיו חיבר אותי מאוד לעבודתי עם תלמידי, ממוצע הכיתה אינו משקף את הדירוג הנכון. אי אפשר למדוד את ההישגים ללא המשמעת, צפיפות הכיתה, דרכי ההוראה והשכר של המורים. יש להעמיד את בית הספר כמקום שבו מקנים ערכים לילדים והתנהגויות רצויות כמו: נטילת אחריות, כבוד הדדי, התחשבות בזולת, שיתוף פעולה ועוד. ההתמקדות בהישגיות תביא אך ורק להזנחת הערכים החשובים הללו.

השימוש באינטרנט כצוהר לעולם הספרים

אם חשבתם שבעקבות העידן החדש של האינטרנט, תהיה ירידה במכירות של הספרים- טעיתם!
על פניו נראה שהעולם החדש של האינטרנט מכריע את העולם הישן של הספר המודפס. אך לא כך הדבר. משנה לשנה ישנה עלייה במכירות הספרים- וכנראה שזה בזכות האינטרנט.
דווקא בזכות האינטרנט, ישנה עלייה במכירות הספרים. מידע נגיש של נושאים חדשים ומעניינים גורמת לאנשים לרצות לקבל את המידע המקיף, הרחב שמופיע בספר המודפס ואינם מסתפקים במידע תמציתי שלא בהכרח מהימן ושעלולים למצוא ברשת האינטרנט.
יש שיגידו שלספר אין תחליף. עבורם זוהי חוויה, הוא נגיש, ניתן לדפדף בו , להריח אותו... וכשמדפדפים עלולים להיתקל בדברים שלא התכוונו לחפש ולא חשבנו עליו, בניגוד לחיפוש ברשת שצריכים לדעת מה אנו מחפשים. ישנם יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן. אך לא ארחיב זאת בפוסט הזה.
חנות פרובוק PROBOOK.co.il שהיא גם הבעלים של ההוצאה לאור דיונון לספרות אקדמית בעברית מייבאת ספרות מקצועית באנגלית וספרים לאנשי מקצוע ולאקדמיה הישראלית. חנות זו עושה שימוש ביכולות אותן מאפשר עידן המידע. היא מציעה ספרים בתחומים שונים, ישנה אפשרות להדפסת ספרים עפ"י דרישה בהתאמה לבקשת המרצה, ניתן לאגד פרקים מתוך ספרים שונים, בשפות שונות, בשילוב תמונות וצבעים ולהתאים לתלמידים. כמו-כן ניתן להזמין מספר עותקים. כך כבר אין צורך להסתפק בהיצע מיידי של חנות ספרים, כיוון שהאינטרנט מספק מידע על כל ספר קיים. המחירים דרך האינטרנט הם מיוחדים וזולים במיוחד.
ואם נבדוק מה מציע לנו השוק היום, נראה את הקוראים האלקטרוניים, לרבות קינדל שהם ספרים אלקטרוניים בלי צבע, שלא מספקים את החוויה. הדבר הקרוב ביותר לספר הוא BOOK –E שמאפשר לצפות בסרטונים בתוך דפי הספר, או לראות גרפים ועוד וכך ניתן לשנות לפי צריכים אישיים- רק הוא יוכל להחליף בעתיד את הספר המודפס.
תשכיל מערכת החינוך אם תשתמש בו לקידום הלמידה לצרכי התלמידים. כיוון שאפשרויות הלימוד ממנו רחבות מאוד, ניתן להתאים לרמת התלמיד, ניתן לשנות ולהוסיף תוכן, ועוד.
כיום, משרד החינוך מעמיד לרשות התלמידים והמורים ספרי לימוד דיגיטליים באמצעות פרויקט "כותר". יוזמה זו עפ"י חן ד' וקורץ ג' (2010) "תורמת לסביבה לימודית שיתופית בתכני חינוך עשירים, מגוונים ועדכניים היכולים לתרום למימוש חזונו של חן לידע דינאמי, אין סופי, רב ייצוגי, מורכב ומרחבי."

הקמת כיתות חכמות!?

בעיתון זה מרקר הופיע כתבה בתחום התקשוב במערכת החינוך. לכתבה זו חיכיתי כבר מאז הסמסטר הראשון, אז רק הבנתי עד כמה הטכנולוגיה נחוצה במערכת החינוך. אני בטוחה שכל מי שעוסק בתחום התקשוב ישמח לקרוא אותה.
שר החינוך גדעון סהר עוסק כעת בפיתוחה של תוכנית למחשוב הכיתות במערכת החינוך ולהקמת כיתות חכמות. לא, זה לא בדוי, זה באמת קורה. ח"כ גדעון סהר מביא בפיו את הבשורה הזו כנראה שסוף סוף מישהו למעלה מבין שמערכת החינוך צריכה להתאים את עצמה לשינויים שחלים בכל התחומים בעידן הדיגיטלי. לדעתי אנו משקיעים מעט מאוד בחינוך ונמצאים מאחור. הגיע הזמן שיעשה שינוי ויגרום לפריצת דרך בחינוך. אך אל לנו להתבדות שהכנסת מחשבים לכיתות תתרום לשיפור הישגי התלמידים, צריך לדעת שהמחשב משמש כמנוף לשינוי, והוא אינו השינוי עצמו. (סלומון, 2000) יש לשנות את הסביבה הלימודית לסביבה פעילה, המדגישה את הבניית הידע ולא על שינונו, סביבה הנקראת סביבת לימוד "קונסטרוקטיוויסטית" המדגישה הן את הפרט ואת הדרך בה הוא בונה את הידע שלו והן את הפן החברתי והאינטראקציה עם הסביבה שיש להם השפעה על הבניית הידע.
אני מקווה שתרומת המחשוב לתהליכי הלמידה אכן תמומש והחינוך יתאים את עצמו לטכנולוגיה ולא להיפך.

הויקי ככלי הערכה פדגוגי, טכנולוגי ושיתופי

במסגרת לימודי לתואר שני במסלול תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים שמעתי הרצאה מעניינת מפי ד"ר חגית מישר-טל על הטמעת הויקי באוניברסיטה הפתוחה.
בעולם מתרחשת מגמה של למידה שיתופית בעקבות היכולות של הכלים הטכנולוגיים המתפתחים. הויקי הוא אחד מהם והוא משמש כאמצעי ללמידה מכוונת. הסביבה המכוונת מאוד יעילה וחיונית ובעלת תמיכה ללמידה המפתחת מיומנויות חשיבה גבוהות.
אך מהו החידוש בנושא? הרי כבר הייתה למידה שיתופית בתקופות קודמות יותר כמו למשל ביהדות- החברותא שהייתה מסורת רבת שנים והיא קיימת גם היום. או למשל אפלטון שיצר למידה מתוך דיאלוג והגיע לרמות גבוהות של למידה ובעולם המודרני- הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהקשר החברתי שלה.
בפועל, הלמידה השיתופית תמיד נעצרה וקמו לה מתנגדים שטענו בין היתר לקושי בשיקוף התהליך ובהערכתו. עד שנולד הויקי שנתן מענה לבעיה זו של הערכת תהליך הלמידה.
בויקי ישנו כלי מעקב לשקיפות תהליך הלמידה האינדווידואלית, ניתן לדעת את התרומה הייחודית של כל תלמיד בהיבטים האיכותיים והכמותיים.
הערכה היא מאוד חשובה משום שבעזרתה ניתן לכוון את התלמיד כיצד ללמוד.
אך גם ליתרון זה של שקיפות התלמיד יש חסרון בכך שהוא חשוף לכל התלמידים ובכך התלמיד אינו נשאר אנונימי. ניתן לחשוף כל דבר שכתב, ניתן לערוך את מה שכתב- למחוק או לשנות. אפשרויות אלו מציבות אותנו בפני בעייתיות מסוימת ורתיעה ואף לתחרותיות ו"מלחמות עריכה" שהם בניגוד מוחלט למטרת הויקי.
הרצאה זו פתחה בפני את החשיבות לכלי זה והצורך להתייחס לכל המרכיבים בשלו: הפדגוגיה, הטכנולוגיה והשותפות ולהגדיר לתלמידים את התהליך לשלביו, לערוך להם היכרות עם הסביבה ולהוריד לחצים, להגדיר לתלמידים מהו השיתוף במטלה ולנסח להם את המטרות שלה-כך ניתן להגיע לסביבה לימודית תורמת.

תוכלי להיכנס לקשור של כתב העת לענייני הוראה בחינוך הגבוה גליון 6 , 2007 ולקרוא על הסטוריית הויקי, יתרונותיו, השימוש בטכנולוגיה זו באוניברסיטה ועמדתם של הסטודנטים להערכת הכלי, דגמי השימוש בו, והערכת הפעילות בויקי.
http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/44.pdf

מה בין תקשורת תלמידי רבי עקיבא ותקשורת א-סינכרונית?

אנו נמצאים היום בימי ספירת העומר. אלו הימים שבין פסח לשבועות.
ומה המיוחד בימים אלו?
בתקופת סוף בית שני היו לרבי עקיבא 24,000 תלמידים שלא נהגו כבוד זה בזה והקב"ה הביא עליהם מגפה ומתו. רק בל"ג בעומר נעצרה המגפה. על כן אנו נוהגים מקצת דיני אבלות עד ל"ג בעומר.
סיפור טראגי זה שתלמידי חכמים לא יכלו להקשיב לחבריהם ולקבל דעתם, מראה את החשיבות בתקשורת בין- אישית והאוזן הקשבת לדעות אחרות.
כאשר אנו מתבוננים על התפתחות הטכנולוגיה, מהכתב, אל הדפוס, אל השידור, ועד לאינטרנט אנו נמצאים היום בכיוון של זרימת מידע דרך ערוץ תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית. הטכנולוגיה המשרתת אותנו בביה"ס מורכבת משתיהן. חשוב להעמיד את היתרונות והחסרונות של התקשורת הא-סינכרונית, כדי לא להגיע למצב של חוסר הקשבה לאחר. חלק מהחסרונות בלמידה א-סינכרונית כדוגמה הדואר האלקטרוני, והפורום נוצרות מכך שהלומדים אינם קשובים זה לזה במהלך ההתקשרות שלהם והמסר עשוי להתקבל זמן רב לאחר שנשלח וכך גם התשובה שמתקבלת לאחר זמן. כמו-כן לא ניתן לשמוע דעות של אחרים באופן חי ומוחשי פנים אל פנים והשיח שנוצר הוא מעין דו-שיח של "חרשים" ללא יכולת לראות הבעות פנים ושפת גוף.
אני חושבת שבסופו של דבר התקשורת הא- סינכרונית מתאימה יותר למקצועות הומניים, שבהם חשובה הדינאמיקה הקבוצתית, ואשר יש בהם נחיצות להבעת דעה, וחשיבה ביקורתית לעומת מקצועות ריאליים שהתשובות הן חד משמעיות.

הבלוג שינה את חייה

בחיפושי אחר סרטונים ב- youtube אודות הבלוג, פתיחתו ויתרונותיו. נתקלתי בסרטון שהמחיש לי בצורה טובה ובהירה את יתרונות הבלוג במיוחד באוכלוסיה המוגדרת "כחינוך מיוחד. בסרטון ראיתי כיצד כלי נהדר זה פתח את עולמה של אישה מוגבלת עם קשיי דיבור ותנועה בכך שנתן לה במה לעלות את מחשבותיה ודעותיה וליצור קשר עם הסביבה, ובכך להרחיב את מעגל החברים שלה מכל העולם. כתוצאה מכך הדימוי העצמי שלה עלה והיא נפגשה עם החברים גם פנים אל פנים.
ממש מעורר השראה...

שלום לכולם וברוכים הבאים לבלוג שלי!

במסגרת לימודי תואר שני במסלול "תקשוב ולמידה" התבקשנו לפתוח ולכתוב בלוג למידה.
זוהי משימה מורכבת בשבילי, במיוחד שצריך לנהל אותה באופן שוטף. אני מאוד חוששת משום שזה ידרוש ממני הרבה זמן מלבד המטלות בקורסים השונים שאני לומדת כעת במסגרת לימודיי.
אני חוששת גם מחשיפה אישית, אך מקווה שמשימה זו תניב תוצאות חיוביות עבורי.
בלוג זה יהווה תעודת זהות מקצועית בשבילי. בבלוג אתאר את למידתי במהלך התואר ואולי גם לאחר סיום לימודיי. בבלוג אעלה את התנסויותיי ותובנותיי,אשלב יישומים טכנולוגיים מעניינים ואציג דוגמאות מעבודותיי במהלך הלימודים והתחום בו אני עובדת כמורה.
אני מקווה שאצליח לנהל את הבלוג כך שישלב אינטראקציה עם העמיתים שלי בקורס, סגל ההוראה ואף עם אנשים מבחוץ.
מקווה שתהנו ותפיקו תועלת.....