כל מורה משקיע במהלך עבודתו בחומרים חדשים, דפי עבודה, מבחנים, ועוד ועוד. לפעמים הוא רוצה לשתף בזה את חבריו לעבודה כדי שיתנו לו הערות/ הארות או כדי שישתמשו בזה לצרכיהם. כאן עולה השאלה עד כמה המורה מוכן שישתמשו בחומר שהוא הכין, אולי הוא לא מוכן שלאחר כל הזמן הרב שהשקיע מישהו אחר ישתמש בחומרים שהכין, או אולי הוא מוכן שישתמשו בחומרים אך התנאי לשימוש זה רק אם יזכירו את שמו, או אולי הוא מוכן שזה יהיה לשימוש חופשי.
בנושא זה נתקלתי בסרטון המציג את הדילמה ועד כמה היא יכולה לדרדר את היחסים בין המורים ואף להגיע לתביעות על עבירות על חוק זכות יוצרים ועל חוק עשיית עושר ולא במשפט.
בחרתי להציג סרטון מעניין שנתקלתי בו לאחרונה העומד על הגבול הדק מאוד בין זכות יוצרים לעומת השיתופיות באינטרנט. מצד אחד טוענת המורה בצדק, כי התמונות הן שלה והיא הפיקה וערכה אותן ומאידך טוען המורה שעצם שליחת התמונות שלה לאימייל שלו זהו שיתוף ועל כן יכול לעשות בהן שימוש לפי צרכיו. זוהי נקודה מאוד רגישה, אני חושבת שבין חברי צוות לעבודה ובכלל צריכה להיות שיתופיות ואמון, לדעתי המורה היה צריך לבקש לעשות בתמונות שימוש.
אני חושבת שכדי לשתף אחרים צריך אופי מסוים שלצערי אין לכולם. באחד מהשיעורים בקורס של ד"ר גילה קורץ שעסק ב"עולם הפתוח" נחשפתי לכל מיני חומרי למידה פתוחים העומדים לרשות הציבור לצרכי הוראה ולמידה: ספרי לימוד, מודלות, שיעורים ועוד. הרעיון העומד מאחור הוא מתן אפשרות נפלאה לשתף ולהשתתף בידע הזה. כיום ישנם כמה אוניברסיטאות כגון: MIT המאפשרות חומרי למידה פתוחים הכוללים גם וידאו, קבצים, סיכומים ועוד.
אני מקווה שתתפתח ההבנה שכיום אנו חיים בעולם של שיתופיות ובלי שיתופיות לא יהיה חינוך!
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
היי אביגיל,
השבמחקהנושא שהעלית הוא חשוב. לדעתי, בעידן האינטרנט קשה לשמור על זכויות יוצרים, כיוון שדברים מתפרסמים במהירות ואפילו חומרים יותר משמעותיים. התפיסה השתנתה מחומרים שהם פרטים
לשיתופיים ואם בכל זאת מישהו מעוניין לשמור על זכויות יוצרים עליו 'לשמור על החומר סגור בתוך קופסא עם מנעול'. דבר נוסף, במקצוע ההוראה חייב שתהיה שותפות שמביאה לצמיחה של כל אחד מהצוות.
דגנית
הי דגנית
השבמחקאני מסכימה עמך שהשותפות יכולה לתרום מאוד לצוות. השיתוף של הצוות יביא לצמיחה ואף ליצירה והשמיים הם הגבול!