מפגש השקת הספר: תקשוב, למידה והוראה

גם אני מצטרפת לכל האיחולים. שמחתי לפגוש את חלקכם ואשמח בהזדמנות לפגוש גם את כולכם.
בכנס הועלו נק' חשובות, תהיות ומחשבות. מעניין היה לשמוע מחקרים שנעשו ושאלות של המשתתפים. צריך לדעת שתהליך המהפכה הטכנולוגית היא תהליך אבולוציוני שמתמשך ומתפתח, ארוך ומורכב הכולל בתוכו מעל לכל ערכים ופדגוגיה. תפקידנו כאנשי חינוך הוא לחנך את הדור הבא לבינה דיגיטלית כפי שהגדירה ד"ר אינה בלאו, כלומר לחנך לשימוש במחשב דווקא לצורכי הוראה.
לדעתי ד"ר אינה בלאו העלתה שני דברים חשובים ביותר שיש לשים עליהם את הדעת, האחד, הוא ההתחברות למקום של המורה. חשוב למצוא את המקום שהמורים רואים בעצמם כבעייתי והם רוצים לשנות, אחרת לא יהיו שותפים לתהליך. השני- תוכנית התקשוב של משרד החינוך שנותנת את הבסיס של מקרן, לוח איטראקטיבי וכו' שלא יוביל להטמעת ווב 2 הדורש טכנולוגיה רחבה יותר.
ד"ר רלי בריקנר ציינה שבמחקרה מצאה כי מרבית המורים (70%) נמצאים בשלב הרביעי שבו הם יכולים לקחת את הטכנולוגיה ולהציע דרכי הוראה אחרים אך מצד שני הם מדווחים שאין שינוי פדגוגי מעמיק.
ד"ר רלי דיברה על מחקר נוסף שעמדה בראשו והוא מאוד מעניין. במחקר זה מצאו שרוב הסטודנטים מעדיפים לבוא למפגשי פנים אל פנים (70%) ומה שיותר מעניין זה שהסטודנטים מעדיפים לצפות בהקלטות של הרצאות חיות. כלומר לצפות באינטראקציה של אחרים. מכאן אנו שואלים את עצמנו מה המשמעות באינטראקציה של למידה סינכרונית אם סטודנטים מעדיפים להשתמש בו באופן אסינכרוני? שאלה זו הוצגה לקהל ואני חושבת שאם רוצים לייצר אינטראקציה פדגוגית משמעותית דוקא המדיום האסינכרוני שמחייב את הסטודנט להגיב, לייצר משהו כתוב משלו שם תתבצע הלמידה.

ביל גייטס- בעוד 5 שנים תחלופנה האוניברסיטאות מהעולם!

ביל גייטס מייסד המיקרוסופט אומר שבעוד 5 שנים יאבדו האוניברסיטאות המסורתיות ממעמדם, וזאת בגלל שיהיו הרצאות אינטראקטיביות באינטרנט והאוניברסיטאות האלו יובילו כי שם יינתנו ההרצאות הכי טובות.
כבר בפוסט הקודם התייחסתי לאוניברסיטת MIT שמעלה הרצאות שלמות לרשת. הבעיה היא שעד היום הלמידה מרחוק לא יצאה כ"כ לפועל כנראה בגלל סיבות טכנולוגיות דוגמת הפס הצר מדי שהגביל אותנו לתקשר ולראות יותר מדמות אחת באיכות טובה. אך ככל שהטכנולוגיה מתפתחת לאורך השנים אני מאמינה שתחזית זו של ביל גייטס אכן תתממש. וכשזו תממש, שכר הלימוד יהיה נמוך וכך החינוך יהיה להמונים והפער יצומצם, הסטודנט לא יפסיד חומר גם כאשר נבצר ממנו להגיע פיזית למקום והוא ילמד בקצב שלו. אני כסטודנטים חושבת שלמידה מרחוק תקשה עלי. אני רואה את הצורך שיש לי להיות נוכחת לפחות בחלק מהקורסים, זוהי חוויה אחרת כאשר המרצה עומד מולי ולא על המסך, כך נוצרת אינטראקציה ביננו, בנוסף למידה כזו תדרוש ממני להיות עצמאית ובעלת מוטיבציה גבוהה. גם המרצה נתון במצב שאינו יודע מה עושים תלמידיו באמצע השיעור, הוא אינו מקבל משוב ועוד.
Sternberg (1997(פיתח תיאוריה שגרסה כי בני אדם שונים זה, לכל אחד יש סגנון ייחודי באופן בו הוא תופס ורוכש ידע, מגבש רעיונות, מרגיש ומתנהג. ממחקר שבדק את הקשר בין סגנונות אלו ותפקוד למידה (י' עשת-אלקלעי, 2008) נמצאו הבדלים מובהקים בתפקוד הסטודנטים שאופיינו כבעלי סגנון חשיבה מסויים לעומת אלה שהיו נעדרי סגנון זה. ולכן המסקנות היו שאין קורס מתוקשב מתאים לכל הסטודנטים, קיימת שונות ביניהם בסגנונות החשיבה, ברמת הניסיון והידע במחשבים המשפיעות על תפקודם, עמדותיהם ושביעות רצונם ולמרות שקורס וירטואלי מציע אפשרויות למידה רחבות הן יכולות להיות מנוצלות יותר ללומדים בעלי סגנונות חשיבה מסויימים.
יש חשיבות רבה למחקרים העוסקים בהתנהגות התלמידים, דפוסי הלמידה שלהם ומידת התאמתם ללמידה בקורסים וירטואליים, כמו-כן יש צורך בחקר ואפיון האפשרויות הטכנולוגיות השונות הבונות סביבות למידה כאלה. אם נגיע להבנות נוכל להתאים קורסים וירטואליים לטווח רחב ביותר של לומדים.
ככלות הכול התחזית של ביל גייטס תמומש, אך לפי המחקרים שנעשו כבר בעבר בנושא סגנונות למידה, אנו נראה סטודנטים שיפסידו מתהליך זה ויתקשו ללמוד בשיטה זו.