מפגש השקת הספר: תקשוב, למידה והוראה

גם אני מצטרפת לכל האיחולים. שמחתי לפגוש את חלקכם ואשמח בהזדמנות לפגוש גם את כולכם.
בכנס הועלו נק' חשובות, תהיות ומחשבות. מעניין היה לשמוע מחקרים שנעשו ושאלות של המשתתפים. צריך לדעת שתהליך המהפכה הטכנולוגית היא תהליך אבולוציוני שמתמשך ומתפתח, ארוך ומורכב הכולל בתוכו מעל לכל ערכים ופדגוגיה. תפקידנו כאנשי חינוך הוא לחנך את הדור הבא לבינה דיגיטלית כפי שהגדירה ד"ר אינה בלאו, כלומר לחנך לשימוש במחשב דווקא לצורכי הוראה.
לדעתי ד"ר אינה בלאו העלתה שני דברים חשובים ביותר שיש לשים עליהם את הדעת, האחד, הוא ההתחברות למקום של המורה. חשוב למצוא את המקום שהמורים רואים בעצמם כבעייתי והם רוצים לשנות, אחרת לא יהיו שותפים לתהליך. השני- תוכנית התקשוב של משרד החינוך שנותנת את הבסיס של מקרן, לוח איטראקטיבי וכו' שלא יוביל להטמעת ווב 2 הדורש טכנולוגיה רחבה יותר.
ד"ר רלי בריקנר ציינה שבמחקרה מצאה כי מרבית המורים (70%) נמצאים בשלב הרביעי שבו הם יכולים לקחת את הטכנולוגיה ולהציע דרכי הוראה אחרים אך מצד שני הם מדווחים שאין שינוי פדגוגי מעמיק.
ד"ר רלי דיברה על מחקר נוסף שעמדה בראשו והוא מאוד מעניין. במחקר זה מצאו שרוב הסטודנטים מעדיפים לבוא למפגשי פנים אל פנים (70%) ומה שיותר מעניין זה שהסטודנטים מעדיפים לצפות בהקלטות של הרצאות חיות. כלומר לצפות באינטראקציה של אחרים. מכאן אנו שואלים את עצמנו מה המשמעות באינטראקציה של למידה סינכרונית אם סטודנטים מעדיפים להשתמש בו באופן אסינכרוני? שאלה זו הוצגה לקהל ואני חושבת שאם רוצים לייצר אינטראקציה פדגוגית משמעותית דוקא המדיום האסינכרוני שמחייב את הסטודנט להגיב, לייצר משהו כתוב משלו שם תתבצע הלמידה.

מה בין תקשורת תלמידי רבי עקיבא ותקשורת א-סינכרונית?

אנו נמצאים היום בימי ספירת העומר. אלו הימים שבין פסח לשבועות.
ומה המיוחד בימים אלו?
בתקופת סוף בית שני היו לרבי עקיבא 24,000 תלמידים שלא נהגו כבוד זה בזה והקב"ה הביא עליהם מגפה ומתו. רק בל"ג בעומר נעצרה המגפה. על כן אנו נוהגים מקצת דיני אבלות עד ל"ג בעומר.
סיפור טראגי זה שתלמידי חכמים לא יכלו להקשיב לחבריהם ולקבל דעתם, מראה את החשיבות בתקשורת בין- אישית והאוזן הקשבת לדעות אחרות.
כאשר אנו מתבוננים על התפתחות הטכנולוגיה, מהכתב, אל הדפוס, אל השידור, ועד לאינטרנט אנו נמצאים היום בכיוון של זרימת מידע דרך ערוץ תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית. הטכנולוגיה המשרתת אותנו בביה"ס מורכבת משתיהן. חשוב להעמיד את היתרונות והחסרונות של התקשורת הא-סינכרונית, כדי לא להגיע למצב של חוסר הקשבה לאחר. חלק מהחסרונות בלמידה א-סינכרונית כדוגמה הדואר האלקטרוני, והפורום נוצרות מכך שהלומדים אינם קשובים זה לזה במהלך ההתקשרות שלהם והמסר עשוי להתקבל זמן רב לאחר שנשלח וכך גם התשובה שמתקבלת לאחר זמן. כמו-כן לא ניתן לשמוע דעות של אחרים באופן חי ומוחשי פנים אל פנים והשיח שנוצר הוא מעין דו-שיח של "חרשים" ללא יכולת לראות הבעות פנים ושפת גוף.
אני חושבת שבסופו של דבר התקשורת הא- סינכרונית מתאימה יותר למקצועות הומניים, שבהם חשובה הדינאמיקה הקבוצתית, ואשר יש בהם נחיצות להבעת דעה, וחשיבה ביקורתית לעומת מקצועות ריאליים שהתשובות הן חד משמעיות.