‏הצגת רשומות עם תוויות אסטרטגיות חשיבה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אסטרטגיות חשיבה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 29 בינואר 2011

מטרות לימודיות


"עליסה: באיזו דרך עלי ללכת?
השפן: לאן ברצונך להגיע?
עליסה: לא משנה לי
השפן: אם לא משנה לך לאן תגיעי, לא חשוב באיזו דרך תבחרי
"
מתוך: "עליסה בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול

הקטע שציטטתי לעיל, יש בו פילוסופיית חיים הבאה להדגים חשיבה.
הקטע מדגים לנו את העיסוק המתמיד שלנו בהליכה אך אנו שוכחים להגדיר לעצמנו לאן ברצוננו להגיע?
בקורס של ד"ר נטע למדתי על החשיבות של תכנון מטרות לשיעור. המטרות של השיעור משרתות אותנו:
א. להגדיר למה אנו רוצים להגיע, כדי לארגן את החומר ולמקד את ההוראה.
ב. לקבוע אילו אסטרטגיות הוראה נבחר כדי שיתאימו לקבוצת הלומדים.
ג. להעריך את הלמידה וההוראה ולבדוק האם המטרות הושגו.
על פי מגר ישנם 3 חלקים בכתיבת מטרה והם:
א. פועל מדיד- כלומר שיהיה ניתן למדוד את המטרה
ב. המצב שבו הביצוע מתרחש- כלומר נחפש את עולם התוכן שהמטרה שייכת לו לדוגמה: בטבע, בכיתה, בבית, במעבדה וכדו'
ג. הקריטריון לביצוע משביע רצון של המטרה- כלומר כיצד נדע שהשגנו את המטרה.

לסיכום אומר שכתיבת מטרות לשיעור חשובה הן עבור המורים והן עבור התלמידים. כשהלומד יודע לאן עליו להגיע גוברים הסיכויים שהמורה והלומד יגיעו לשם, כמו-כן המטרות מקרבות בין תכנון, ביצוע והערכה של ההוראה, ועוזרות ללומד להתמקד בעדיפויות ע"פ דרישות המורה. ולבסוף מאפשרות למורה לנתח את רמות החשיבה הנדרשות בלמידה.

יום שישי, 7 בינואר 2011

זילות במעמד המורה ובתוכניות הלימודים

השבוע התפרסמה כתבתה של הגב' אירית בלושטיין ובה הוצגו המורים כפועלי הוראה ומחתימי כרטיס. הדבר ניראה בזוי בעיני וחרה לי מאוד על כן החלטתי להגיב לכתבתה והיא מפורסמת בעיתון "הארץ". נכון שאיני מורה בעלת 30 שנות ותק כמו הכותבת אך אני מורה מזה 12 שנים וגם אני מחזיקה בתואר ראשון ומסיימת את תואר שני בתקשוב ולמידה. כל בר דעת יודע כי למורה ישנם תפקידים חינוכיים, ערכיים וגם לימודיים בעלי חשיבות גבוהה.
אני ומורים רבים אחרים מקנים לתלמידנו אסטרטגיות חשיבה ופועלים עפ"י תוכנית הלימודים. אכן אנו מתחילים מהבסיס כמו שלומדים כל דבר חדש, אבל במשך הזמן אנו מגיעים לרמות חשיבה גבוהות של הערכה, שיפוט, טיעון, השוואה וביקורתיות. לדוגמה: התלמידים לומדים לכתוב מאמר עמדה, מפעילים הערכה וביקורת על טקסט שקראו. בנוסף התלמידים עובדים סביב אוצר מילים כל העת וכך מאגר זה מתרחב אצלם ולא מצטמצם כפי שצויין במאמר. התלמידים חשופים לספרי קריאה שונים, בבי"ס קיימת ספריה כאשר כל תלמיד מחליף ספרים לפחות פעם בשבוע, מתקיימים ימי שיא בקריאה, קיימת תוכנית של מצעד הספרים מטעם משרד החינוך במהלכה בי"ס רוכש ספרים והתלמידים קוראים ונהנים, קיימים מפגשים עם סופרים ועיתונאים. בשיעורי תורה אין אנו מלמדים רק את הסיפור אלא בד בבד אנו מלמדים גם את הרעיונות הטמונים בכל סיפור, אנו מפעילים אסטרטגיות חשיבה מעריכים, שופטים לומדים לקחים, לומדים את הקשיים והתירוצים השונים. בשיעורי מתמטיקה אנו עוסקים ברמות חשיבה בסיסיות, במיומנויות ובכישורים, בבניית מושגים שהם תהליך שמתמשך ומצטבר ומתוכן אנו גולשים לרמות גבוהות יותר תוך שילוב משימות מורכבות הדורשות מהתלמיד מיומנויות של העלאת שאלות, השערות והסקת מסקנות.
המורה נדרש להיות יצירתי ומגוון בתהליך ההוראה, כן זוהי עבודה לא פשוטה, אך יש סיפוק ביסודה. התלמידים יותר מתעניינים וחווים את הלמידה, וכך המורה יכול להגיע ולהכיר את סגנונות החשיבה של תלמידיו ולהגיע לכל אחד.
שיתוף המורים בתכנון תוכנית הלימודים, בבנייה, ביישום, בהערכה ובאחריות, תורם לאפקטיביות של תוכנית הלימודים ולאופי השימוש בהן (בק וגורדון, 2000) כידוע תוכנית הלימודים הלשונית פותחה ע"י צוות נרחב הכלל בין היתר מנהלים, מורים, ורכזי שפה ועוד הוחלט ללוות את תהליך התקבלותה של התוכנית במחקר ובהערכה ע"י מכון סאלד. המידע נאסף מהשטח ע"י המורים, הרכזים והמנהלים ואלו חוו דעתם על התוכנית, יתרונותיה, חסרונותיה, הצעות לשיפורים, בהירות הנושא, ומידת השגת מטרות התוכנית. המורים לקחו חלק בתוכנית והיו שותפים לה. אני כמורה רואה בתוכנית לימודים זו כמעודדת קריאה ומודעות לאוריינות, התוכנית מעצימה את התלמיד בכתיבה, תוך שימוש בביטויים ובניבים, ובשימוש בקריאה ובכתיבה מושכלת. מעמד המורה מתחיל מלמעלה אך גם מלמטה ואם אנו נראה עצמנו כחסרי אונים וכרובוטים שמבצעים את ההנחיות "שנוחתות" עלינו לא נוכל לקדם שום דבר, כמו שכבר נאמר "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם".