אתר האינטרנט הראשון שלי

בסמסטר הנוכחי אני לומדת את הקורס "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות".
בקורס זה אני לומדת טכנולוגיה חדשה המשמשת לבניית אתרי אינטרנט ללמידה. בפוסט זה ברצוני להתייחס לחשיבות בניית אתר אינטרנט לצורך למידה.
לימוד בניית אתר אינטרנט ריגש אותי כל-כך. סוף כל סוף אוכל לבנות לעצמי אתר אינטרנט משלי, המאורגן ומתופעל על ידי. המתאים לצרכי ולצרכי תלמידי. כך אוכל ליצור סביבת למידה עדכנית, שהיא גמישה ויכולה להשתנות ולהתחדש בהתאם לתחום הדעת בו בחרתי. בכל עת אוכל להוסיף, למחוק ולחדש את התוכן הלימודי. אוכל להעלות לאתר דברים אישיים שבניתי לצורך העשרת התהליך הלימודי כמו: מצגות, שיעורים, קטעי וידאו, קישוריות לחומרי למידה נוספים. האתר שאבנה ימקד אותי ואת התלמידים שלי בתחום הדעת הנלמד, ויאגור לתוכו את כל התכנים הרלוונטים. כמובן שיש פה שיתופיות נפלאה של חומרים אישיים המוצגים לכלל הציבור הגולש ומעצמת את איכות הלמידה מרחוק. התלמידים יוכלו להיעזר באתר לצורך למידתם כתרגול וחזרה של החומר, כהעשרה ולימוד נושא חדש.
אתר האינטרנט שאבנה יוכל לתת מענה למאפיינים הייחודיים של תחום הדעת שבחרתי.
מלבד כל אלו זו תהיה דרך יעילה יותר ונגישה וכמובן-זולה!
אך כמובן שעולות שאלות ותהיות- מה ארכיב בתוך האתר שלי ולצורך איזה שימוש? באיזה תחום דעת? על מה אשים את הדגש? אילו מטרות אציב לעצמי? האם יהיה זה אתר ממוקד לכיתה מסוימת או למספר כיתות או לכל ביה"ס? איך לא אלך לאיבוד מאגירת יותר מדי חומרים?
לדעתי, מה שחשוב הוא שצריך לארגן את הידע מראש, מהן המטרות, מהי אוכלוסיית היעד שלי וכך לעצב את הסביבה שאיתה אני רוצה לעבוד תוך כדי שמירה על המסגרת הזו. דבר נוסף שחשוב לשים עליו את הדעת הוא שהאתר צריך להיות ידידותי, רלוונטי ושימושי לתלמידים או למורים והסגנון שלו צריך להיות אחיד כדי שיהיה להם קל למצוא את המבוקש.
אני מקווה שאצליח לעמוד במשימה זו ואני בטוחה שגם אני אהנה ממנה- אז בהצלחה!!!

ציוצים בתהליכי למידה

במסגרת הלימודים נתבקשנו להכיר את האופנה החדשה שנכנסה ועלתה לכותרות ולמסכי הרייטינג ושמה: טוויטר. נפתחה קבוצת למידה ותקשוב וכל הסטודנטים הלומדים במגמה ואשר למדו בשנה שעברה צורפו לקבוצה זו. המטרה היתה להתנסות בכלי זה ולראות לאן זה יוביל ואיזה שימוש ניתן לעשות עם כלי זה בלמידה ובהוראה.
אז קודם כל קצת על הכלי הטכנולוגי: "טוויטר" -זהו כלי שיתופי והחלפת מידע המבוצע ע"י דיווחים קצרים הנקראים: "ציוצים".
הרעיון הוא שדרך כלי זה ניתן להעביר מסרים קצרים בלבד בעלי 140 תווים.
זוהי אחת מרשת חברתית כמו: הוויקי והבלוג המושתת על רשת חברים וחברים של חברים.
הטוויטר הוא בעצם המשך למברק ולזימונית ולמסר באמצעות שליח, אך אלו מושתתים על ההנחה שבני השיח הם מועטים ומוכרים מראש ולאדם אחר אין כל עניין בהם.
הרשת החברתית מבוססת על רשת של חברים: קבוצת מעריצים שעוקבים אחריך, קבוצת מוערצים שאתה עוקב אחריהם, וקבוצה שעונה לך אישית במסר פרטי או גלוי לכל.
המסר שמשתחרר למסך מהווה שיקוף של רגשותיך, עצמיותך באופן פומבי. ניתן לעדכן בכל עת, בכל מקום. מגבלת מספר התווים שניתן להעלות מובילה לעניות דעתי לרדידות, לתמציתיות ולחוסר העמקה. באופן תמידי. על כן כלי זה יכול לשמש אך ורק כמשלים, כתוספת לכלים המאפשרים לשתף את החברים במידע אישי בזמן אמת ולא ככלי היחיד לשם כך.
לעומת הסתמיות הזו ניתן לקפל בכלי זה מידע נוסף כמו: הפנייה לקובץ/תמונה/אתר אינטרנט וכדו' אפשרויות אלו מובילות לחשיבה פוטנציאלית לשימוש בכלי זה בהוראה.
אני רואה את הכלי הזה ככלי ניהולי-שיתופי בהוראה בכיתה. התלמידים מדווחים על שיגרת הלמידה שלהם בזמנים מסוימים מוגדרים ע"י המורה. התלמידים מדווחים על מה הם עוסקים לאחר פעילות לימודית בכיתה ויצרפו הפניות לקבצים או לאתרים שמצאו שיכולים לשרת ולשמש את שאר התלמידים בכיתה. כך יוכלו לרכז ולנהל את כל המידע שנאסף וכל תלמיד יעבור תהליך של הבניית ידע, רפלקציה ושיתוף.
מלבד כלי ניהולי ניתן לעשות בו שימושים רבים ללמידה כמו: ציוצים על מושגים, פיתוח מיומנויות האוריינות, שיחה עם חבר מאזור אחר וציוצים על האקלים, על ציפורים, תופעות טבע, ציוצים על המלצות של ספרים לחברים.
ישנם עוד הרבה רעיונות, ניתן להכנס לבלוג של לימור הררי