המעבר מעולם המידע לעולם הידע בסביבה מתוקשבת

כאשר מדברים על מידע יש להבין שכל מידע מבוסס על עובדות, אך גם על פרשנויות ועיבודים. לא קיים מידע אובייקטיבי.
על כן כאשר אנו בונים סביבת למידה עלינו להפיץ את המידע לפורמט מסוים כדי שהתלמיד יצליח לפענח מה אנו רוצים ממנו.
על פי המודל המבני ישנה חשיבות גדולה להפצת המידע משום שהמידע הוא הבסיס להפיכתו לידע. ככל שהמידע יהיה כתוב בצורה מובנת לתמיד, כך הוא יוכל להופכו לעולם הידע שלו.
ומהו הידע? הידע הוא אישי. כלומר לא ניתן ללמוד ידע מרחוק, (כמו שלא ניתן ללמוד לשחות מרחוק) הידע הוא ההוצאה לפועל של הפתרון המוצלח. ומי קובע מה זה מוצלח? התלמיד יכול להבין מתי הפתרון שלו מוצלח, בהתאמה לקריטריונים שהם חלק מהמידע,
על פי הגישה הזו הצלחה נקבעת על פי קריטריונים שנקבעים על ידי מומחים. צריך לבחור אנשים מומחים. אנשים שקיבלו לגיטימציה לבחור נושא ולעדכן אותו. ולכן ידע זה דבר שנבנה, מצטבר ומשתנה.
על פי הגישה המבנית, כדי להעביר מידע לידע צריך לארגן את מקורות המידע בקוד שניתן לפענח אותו (קיטלוג, ניתוח,תגים, כותרות) מבנה של עץ נושאים עם היררכיה. ככל שההירככיה תהיה ברורה יותר, ככל שהכותרות יהיו ברורות והקשר בין הכותרות יהיה ברור יותר וככל שהתוכן יהיה ממוקד וברור יותר, כך יוכל התלמיד יוכל להפיק את הפעולה הרצויה.
צריך להבין שהידע לא מגיע ישירות מהמידע. אם אנחנו נבנה בצורה נכונה את מאגר המידע בסביבת הלמידה אז נגיע להוראות הפעלה, כלומר לרמת השימוש החוזר.
התלמיד יעשה חזרה על מה שהמורה הכין לו אך בצורה עצמית.
על פי הגישה המבנית ישנם 3 קריטריונים של איסוף מידע המאפשר יצור ידע והם:
1.אינטגראציה בין פרטי מידע (סרטונים, וידאו, קול וכו')
2.עדכניות –להתעדכן מהמשאבים ולהתאימם למצבי למידה חדשים
3.רלוונטיות- למה המידע נכון לביצוע התשובה (הנימוק של התלמיד)

אחת מהמטלות שלנו הסמסטר היתה לנתח סביבת למידה מתוקשבת. כאשר התחלתי לחפש סביבה כזו אשר תכלול את האפיונים הנדרשים לה. נוכחתי לראות שמרבית סביבות הלמידה המתוקשבות הנולדות כפטריות לאחר הגשם אינן אפקטיביות ואינן כוללת את האמצעים הנדרשים ליצירת הידע אצל התלמיד.
מפתחי סביבות למידה מתוקשבות צריכים לדעת את מרכיבי סביבה זו הזו כדי לממש את הפוטנציאל שבה. ללא מאפיינים אלו לא קיימת למידה והפנמת הידע אצל התלמיד.
בסרטון הבא תוכלו להבין מהי סביבת למידה נכונה ויעילה?

אש החנוכה

האסון שנפל עלינו בשרפה הגדולה ביערות הכרמל הוכיחו לנו שוב את אפסותו של האדם מול איתני הטבע. כל טכנולוגיה שבעולם לא הצליחה למזער את הנזק הקשה שארע אלא רק האדם והמים. למרות שישראל שנחשבת כמעצמה טכנולוגית גדולה לא היתה מסוגלת לגבור על אותה האש ולהשתלט עליה מבלי לקבל סיוע מבחוץ כי היא לא היתה ערוכה לכך.
יש לעמוד על החשיבות שבהפקת התועלת מהידע ומפיתוח הטכנולוגי הרב שלנו ולעשות בו שימוש משכיל כדי שלהבא אסונות כאלו ואחרים לא יתרחשו.
חג החנוכה הינו חג משפחתי, שבו כל המשפחה מתאספת מדליקה נרות ביחד, אוכלים סופגניות. וחג זה מחזיר אותנו אל ימי התום, המשפחתיות, ללא הפרעות טכנולוגיות חיצוניות. שוב המשפחה מתאספת מול הנרות ולא מול מסך הטלוויזיה או המחשב, שוב שרים ביחד ולא שירי עידוד לקבוצות כדורגל.
יהי רצון שנזכה לראות את האור האחד של השני ולא רק את האור המרצד על המסכים. גם בשעות קשות אלו נדע להעניק מהאור שבנו לזקוקים בכך.