הנה הגיע לו היום המתוקשב ואני חשבתי לעצמי איזה יופי לא צריך להגיע פיזית למכללה אלא לעבוד מהבית, מתי שמזדמן, כמין יום חופשי שלא צריך ללמוד.... אך משהגיע היום המתוקשב לא האמנתי לראות שאני יושבת במשך מס' שעות רצופות מול המחשב ועובדת על המטלות שהוכנו לנו מבעוד מועד. פשוט לא ייאמן! העבודה היתה אינטנסיבית ללא הפסקות, מלאת מרץ ובהרגשה טובה.
המרצים שלי שלחו לנו מטלות ברורות ואף חלקם הגיבו לנו מיד. אני ממש נהניתי מדרך לימוד זו. אני חושבת שזה נותן לתלמידים עצמאות בעבודתם, הם לוקחים חלק פעיל ואקטיבי, הם מנהלים את קצב העבודה שלהם ומחלקים את העבודה בין החברים. מלבד זאת זה ממקד את התלמיד, מגביל אותו בזמן ומחייב אותו לתוצר מיידי.
כיום אני יודעת לומר שלמידה מתוקשבת ניתנת לביצוע באמצעות רשת האינטרנט הכוללת מגוון רחב של אפשרויות בשילוב רשת האינטרנט כמו: למידה פנים מול פנים בשילוב דפי אינטרנט או דואר אלקטרוני, למידה באמצעות קבוצות דיון או צ'אט ולמידה מרחוק כדוגמת היום המקוון שחוויתי.
במאמר של (Farrel G,M (1999 אותו הקבוצה שלי בחרה לנתח באמצעות למידה שיתופית בויקי למדנו שההתפתחות של החינוך הוירטואלי נבע מהצעדים שעשו מדינות לשימוש בטכנולוגיה כדי לספק חינוך להמונים ומתן הזדמנות שווה לכל אחד ללמוד ולהתקדם לפי רמתו ויכולתו. רשת האינטרנט התפתחה מרשת האוניברסיטאות שרצו לשלב את רשת האינטרנט בחינוך לצורך מימוש מטרות חינוכיות. במהלך המחקר שבוצע נמצא כי ישנם מעט מאוד מוסדות שנעשה בהם שימוש וירטואלי, אך מנגד ישנם פיתוחים טכנולוגיים מכל הסוגים בסקטור הפרטי והציבורי, שכן התפתחות מוסד וירטואלי היה בשלב ניסוי. לא היו שיטות לימוד ממוקדות והיו כאלה שלא היו בהכרח מתאימות לקהל היעד הלומד. מלבד השימוש בטכנולוגיה בתחום החינוך, ישנם תחומים נוספים שהטכנולוגיה משפיעה עליהם כמו: שלום בין המדינות, התקשרות בין מדינות ושיתוף פעולה בתחומים כמו: מסחר, פוליטיקה, כלכלה, חופש, צדק חברתי ועוד.
הדבר שעורר בי התנגדות במאמר היה שהוזכרו בו המורים שמסרבים לקבל את המציאות הגלובלית המאופיינת ע"י תרבות טכנולוגית, כלכלה עולמית ותקשורת ללא גבולות- וזה בגלל שהם מזהים את מעמדם החברתי הנמוך שנמצא כל העת בירידה מתמדת. כל פעם שאני שומעת או קוראת על המעמד החברתי של המורים, אני חושבת שאם עד היום המורה היה נכנס לכיתה וסוגר אחריו את הדלת הוא היה בודד ומנותק ובכלל בי"ס מהווה פער תרבותי בינו לבין המציאות הטכנולוגית. הגיע הזמן שהמורים יראו בטכנולוגיות כדרך שיכולה לספק נגישות וקשר בין התלמידים, בינם לבין עצמם ובין הצוות, בין בתי"ס בארץ וברחבי העולם. המורים צריכים להבין את המציאות שאנו קיימים בתוכה ולראות בה מנוף ולהיות שותפים בעיצוב החברה העכשווית.
יחד עם זאת,ייתכן וההסתייגות של הצוות החינוכי נובע מהעדר תמיכה וסיוע טכנולוגי ובמידה ויקבלו תמיכה זו יוכלו לשתף פעולה ולהשיג את מטרותיהם הלימודיות ביתר קלות ואף ימצאו בטכנולוגיה כלי יעיל ותורם לקידום הוראתם.
אז שנזכה לעוד ימים מקוונים ושיהיה לכולנו לימוד פורה ומהנה!
