כעבודת סיכום בקורס: "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים" בחרתי להתמקד על רשת האינטרנט באיראן משום שעניין אותי לבדוק כיצד אמצעי תקשורת זה חדר לאוכלוסייה הנחשבת כ"סגורה" ולאחת המדינות המחמירות ביותר מבחינת זכויות אדם. בעת כתיבת העבודה נוכחתי לדעת שקיים פיקוח צמוד מצד השלטונות על האינטרנט באיראן וחקיקה ואכיפה קפדנית, למשל: מערכת סינון, חסימת אתרים, הגבלת מהירות האינטרנט לנמוכה (כדי להקשות על הורדת קבצי אודיו ווידאו) קביעת אופי של תכנים, מעצרים של משתמשים ועוד. הטענה שלהם היתה כי מטרתה של הצנזורה להגן מפני חוסר מוסר, אך טענה זו פנתה גם לאפיקים פוליטיים.
למרות זאת על פי הנתונים, איראן היא מעצמה בחדירת האינטרנט ובתפוצתו. שיעור חדירת האינטרנט הוא כ- 49% לעומת 28% בלבד לכלל האיזור.
בתחום החינוך הממשלה לא מסייעת מספיק בפיתוח חומרי למידה לבתי"ס שיועברו באמצעות האינטרנט, לעומת האוניברסיטאות לתארים שני ומעלה שרואים חשיבות במידע הרב שמציע האינטרנט ובחשיבות הלמידה בכל זמן ומקום.
ניתן לומר לסיכום: שלאיראן קיים מצד אחד רצון לקדם את התחום הטכנולוגי במדינה ולהשתמש בו לצרכיה ומצד שני קיימת שליטה הדוקה ופיקוח באמצעי התקשורת והאינטרנט. עד כה לא הביא האינטרנט לחופש המיוחל למדינה, אולם בעקבות שתי מגמות סותרות של מחאה למול דיכוי, צפוי כי ההמשך על האינטרנט, חופש הפרט והביטוי ייתקל במחאה ובהתנגדויות גדולות מצד תושבי איראן משתמשי האינטרנט. הממשל באיראן יבין שקיים ציבור הצמא למידע ולשינוי ומעוניין בהכרה ובתמיכה מבית ומחוץ למאבקו.
