יום ראשון, 11 ביולי 2010

הטכנולוגיה כמדיניות תקשוב לאומית


תקשוב מערכת החינוך היא אינה יוזמה פרטית מקומית, אלא דורשת תפיסה רחבה יותר של המטרות, העלויות וסדר העדיפויות. החינוך הוא אחד הדברים שנמצא בטריטוריה של המדינה- גם מבחינת התכנים וגם מבחינת המתודות. החברות הכלכליות והארגונים כמו התעשייה, המשק, הרפואה ועוד הפנימו כבר את הצורך בהטמעת הטכנולוגיות, רק מערכת החינוך בראשיתו של תהליך זה והיא מתמהמהת בהיערכות לעידן חדש (ד' חן, ג' קורץ, 2010, הטמעת טכנולוגיות תקשוב בישראל)בקורס שבו אני לומדת על ההיבטים הבינלאומיים של מדיניות התקשוב, אנו בעצם מנסים להבין מדוע המדינה חושבת שתקשוב החינוך יועיל לתלמידים ולמדינה באופן כללי ?מדוע נושא זה צריך להיות בסדר חשיבות לאומית? ומהם היעדים שהוא אמור להשיג?
ישנם כל מיני גישות לכך, אחת מהגישות טוענת שהטכנולוגיה מהווה מיומנות יסוד וכוח מרכזי בתחרותיות הכלכלית. ישנו צורך להכשיר את הדור הצעיר לשוק העבודה ולחיי היומיום, למקצועות העתיד שמבוססים על מיומנויות מחשב. היום כל מקצוע דורש מיומנות מחשב כגון: הקלדה, יצירת קובץ, שמירה וכו' ומיומנויות מידע כגון: אחזור, מיון, סינון, הפצת מידע ועוד. בסרטון מושל פנסליבניה מדגיש את הסיבה המרכזית הזו של תחרות גלובלית בין המדינות והאפשרות לעבוד בשוק בגלובלי.
בנוסף, פיתוח מיומנויות מחשב בא לצמצם את הפערים הדיגיטליים בין עניים, עשירים, בין אזורי המרכז והפריפריה, וכן מכשיר את האזרח לעתיד. כלומר, האזרח אינו עוד כוח עבודה אלא גם משתתף בבחירות, מעורה בקהילה, תורם לפעילות חברתית, יש לו מה להגיד, והיום המרחב שלנו זה האינטרנט ובו אנו מרגישים מעורבים ורוצים לשתף. (כך קמו להם גם רשתות חברתיות).
כמובן שכאן נוצר הצורך הבסיסי ללמד את הילדים את האתיקה של הרשת להתנהגות בסביבת מידע כגון: זכויות יוצרים, שמירה על הפרטיות, מניעת אלימות ברשת ועוד.
הגישה השנייה מתבססת על כך שהטכנולוגיה משמשת כאמצעי לשיפור ויעילות תהליכי הלמידה וההוראה כגון: למידה מותאמת אישית, יעול תהליכי עיבוד נתונים,למידה מרחוק במקומות שלא ניתן ללמוד בהם פנים מול פנים ועוד,
הגישה השלישית מתבססת על כך שהטכנולוגיה היא כסוכנת שינוי כלומר: מעבר מלמידה ממוקדת מורה למידה ממוקדת תלמיד, ומבי"ס שמרוכז בהוראה לבי"ס שמרוכז בלמידה, אימוץ גישות קונסטרוקטיביסטיות בלמידה ופיתוח דרכים חלופיות להערכה.
כולי תקווה שמדינת ישראל תציב לעצמה בסדר העדיפויות הלאומי את התקשוב ותגדיר את מטרות, היעדים והרציונל העומד מאחוריהן כמו שאר מדינות מתפתחות בעולם. ולא די בכך אלא אף תנקוט פעולות מעשיות למימושן ותקצה משאבים הכוללים תשתיות, תוכנות, תכנים הכשרה ואף מחקרים של נושא "תכניות ותכנים במרחבי הידע הדיגיטלי" (ד' חן, 2007, תכנית אסטרטגית לתקשוב מערכת החינוך)

תגובה 1:

  1. אביגיל,
    לאחר קריאת הפוסט שלך, אני חושבת על מקומה של מערכת החינוך היום, על השינוי שהתחולל בעשור האחרון ובאופן בולט עוד יותר בעשרים השנה האחרונות, אין מנוס מלהכשיר את הדור הצעיר לאפשר להם נקודת פתיחה בעולם התחרותי, הגלובלי.
    זה בוודאי צריך להיות בעל חשיבות לאומית עליונה, במיוחד אחרי שקראתי היום כתבה על כך שהישגי תלמידי ישראל הם בתחתית הרשימה מבין מדינות המערב, מה קורה כאן?

    השבמחק