מחשוב בבתי הספר

התמונה הניצבת לעיל ממחישה את המצב העומד כיום במס' מדינות ביחס של מס' התלמידים הממוצע לעמדת המחשב. מצב זה טוב ביחס למדינת ישראל. תארו לעצמכם בתי ספר בארץ שבהם יושבים מול המחשב 25 תלמידים ומעלה, האם תוכלו לדמיין זאת? לצערנו הרב זה המצב הקיים בחלק מהאזורים.
השבוע פורסם מסמך העוסק במצב המחשוב במערכת החינוך. המסמך מתמקד בנתונים על תשתיות המחשוב בבתי ספר, בעיקר בנתוני ההצטיידות במחשבים אישיים בבתי הספר, והוא כמעט ואינו עוסק בסוגיות נוספות של תשתית כגון, חיבור לאינטרנט ומידת השימוש בו, לוחות חכמים, מקרנים וכו'. בנוסף המסמך אינו עוסק בהיבטים חשובים הקשורים בתחומי המחשוב והתקשוב בכלל, כגון מידת השימוש במחשבים לתמיכה בתהליכי הוראה ולמידה, הכשרת מורים לשימוש במחשב, פיתוח חומרי למידה ממוחשבים, הצטיידות המורים במחשבים ניידים, וכו'.
הנתונים חושפים כי ישראל מדורגת במקום ה- 49 מתוך 64 מדינות שהשתתפו במחקר של ה- OECD ביחס בין ממוצע התלמידים בכיתה למס' המחשבים בביה"ס. כבר בשנת 1993 פרסת משרד החינוך תוכנית אב יישומית למחשוב מערכת החינוך. המטרה היתה להביא לכך שתהיה עמדת מחשב לכל עשרה תלמידים בביה"ס. ובשנת 2000 הוחלט לעבור לשלב ב' ולהציב בחלק מבתי הספר מחשב לכל 5 תלמידים. מהנתונים עולה שיעד א' עדיין לא הושג. המחשוב במערכת החינוך מתאפיינת בחוסר אחידות ומתבטאת בפערים ניכרים ברמת המחשוב בין בתי הספר השונים. הפער מתעצם יותר והוא ניכר באזורים בעלי מצב סוציו אקונומי נמוך.
נכון להיום, היחס בין מס' המחשבים למס' התלמידים עדיין אינו עומד על 1:10 . יש להזכיר שהשנה החלה יישומה של תוכנית נוספת הנקראת: "תוכנית לאומית לתקשוב" שמטרתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה- 21. בבסיס התוכנית ניצבת הצטיידותן של הכיתות בבתי הספר שבהן תופעל טכנולוגיה קלה כגון: מסך, מקרן, מחשב נייד לכל מורה, התקנת תשתית אינטרנט אלחוטי רחבת פס.
מדוח זה ניתן לראות שחלה עלייה במס' עמדות המחשב, אך עדיין מדינת ישראל רחוקה מהיעד שהציבה לעצמה. יש לוודא שהכספים המועברים לרשויות המקומיות המיועדים למחשוב יגיעו ליעדם ולא יופנו למטרות אחרות. כמו- כן ראוי לשקול תקציב מיוחד לצמצום הפער הכלכלי- חברתי במחשוב.