אי אפשר להתעלם מנתוני המיצ"ב שהתפרסמו השבוע בתקשורת. 64 מדינות לקחו חלק במבחנים אלו בשנת 2002 ובשנת 2006. כפי הנראה אלו הם בדיקות הנערכות לאורך זמן.
מנתוני המיצב עולה כי הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי עברית בכיתה ה' גבוהים מבתי ספר דוברי ערבית בכל המקצועות: מדע וטכנולוגיה, אנגלית ומתמטיקה.
לדוגמה: במבחן במדע ובטכנולוגיה בכיתה ה' הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית גבוה מהישגי התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית. הפער הוא ניכר ועומד על 3/4 ס"ת.
גם במבחן באנגלית נמצא פער גבוה בין הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין בתי ספר דוברי ערבית. הפער לטובת דוברי עברית הוא עומד על כ- 1/3 ס"ת. (פער קטן יחסית לשאר המקצועות)
במבחן במתמטיקה התגלה פער לטובת בתי ספר דוברי עברית הגדול מ- 2/3 ס"ת. דפוסי ההתפלגות בכל אחד ממגזרי השפה מהווים כמעט תמונת ראי זה לזה. בקרב דוברי העברית נמצא שיעור גדול יחסית של תלמידים שהישגיהם נמצאים בחלקו העליון של סולם ציוני הגלם בהשוואה לשיעורים המקבילים בקרב דוברי הערבית. לעומת זאת, בקרב דוברי הערבית נמצא שיעור גדול יותר של תלמידים שהישגיהם נמצאים בחלקו התחתון של סולם ציוני הגלם בהשוואה לשיעורים המקבילים בקרב דוברי העברית. בולט שיעורם הנמוך של תלמידים במגזר דוברי הערבית שהישגיהם נמצאים בחלקו העליון של סולם הציונים.
אם נעיין בנתוני המיצ"ב של מדינת ישראל נוכל לומר בגאווה כי חל שיפור מסוים במקצועות האוריינות והמתמטיקה. אך יחד עם זאת המצב שלנו עגום ביחס לשאר מדינות העולם ומדוע?
ראשית, קיים פער גדול בין המגזר היהודי והערבי המצביע על בעיה קשה של פערים גדולים להוציא מקצוע האוריינות שבו אנו עומדים בקריטריונים של ה OECD . נמצא שאחוז התלמידים החלשים במדינת ישראל נמוך יותר אפילו ממדינות שנחשבות חלשות מאוד. אם נבדוק בקצוות ההתפלגות לא נעמוד כלל בקריטריונים.
שנית, תפקיד מערכת החינוך לשבור את הקשר בין מצב סוציואקונומי להישגים אך במקום זאת מערכת החינוך מנציחה את הפער. כך נוצרת חברה מפולגת ומשוסעת וחברה כזו היא בעייתית כי תהיה בה תחושת ניכור, כך אנו מנציחים דורות חדשים של קיפוח עדתי ומגזרי.
בנוסף מושג השיוויון בחינוך מתנגש עם תפיסת הסטנדרטים הרווחת בשלושים השנים האחרונות ולא קיימת הבחנה בין "שיוויון הזדמנויות" לבין הפירוש של "הישגים דומים" הבא לידי ביטוי בשאיפה לציון ממוצע גבוה ולא בהתייחסות לשונות הבין אישית.
מנתוני המיצב עולה כי הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי עברית בכיתה ה' גבוהים מבתי ספר דוברי ערבית בכל המקצועות: מדע וטכנולוגיה, אנגלית ומתמטיקה.
לדוגמה: במבחן במדע ובטכנולוגיה בכיתה ה' הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית גבוה מהישגי התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית. הפער הוא ניכר ועומד על 3/4 ס"ת.
גם במבחן באנגלית נמצא פער גבוה בין הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין בתי ספר דוברי ערבית. הפער לטובת דוברי עברית הוא עומד על כ- 1/3 ס"ת. (פער קטן יחסית לשאר המקצועות)
במבחן במתמטיקה התגלה פער לטובת בתי ספר דוברי עברית הגדול מ- 2/3 ס"ת. דפוסי ההתפלגות בכל אחד ממגזרי השפה מהווים כמעט תמונת ראי זה לזה. בקרב דוברי העברית נמצא שיעור גדול יחסית של תלמידים שהישגיהם נמצאים בחלקו העליון של סולם ציוני הגלם בהשוואה לשיעורים המקבילים בקרב דוברי הערבית. לעומת זאת, בקרב דוברי הערבית נמצא שיעור גדול יותר של תלמידים שהישגיהם נמצאים בחלקו התחתון של סולם ציוני הגלם בהשוואה לשיעורים המקבילים בקרב דוברי העברית. בולט שיעורם הנמוך של תלמידים במגזר דוברי הערבית שהישגיהם נמצאים בחלקו העליון של סולם הציונים.
אם נעיין בנתוני המיצ"ב של מדינת ישראל נוכל לומר בגאווה כי חל שיפור מסוים במקצועות האוריינות והמתמטיקה. אך יחד עם זאת המצב שלנו עגום ביחס לשאר מדינות העולם ומדוע?
ראשית, קיים פער גדול בין המגזר היהודי והערבי המצביע על בעיה קשה של פערים גדולים להוציא מקצוע האוריינות שבו אנו עומדים בקריטריונים של ה OECD . נמצא שאחוז התלמידים החלשים במדינת ישראל נמוך יותר אפילו ממדינות שנחשבות חלשות מאוד. אם נבדוק בקצוות ההתפלגות לא נעמוד כלל בקריטריונים.
שנית, תפקיד מערכת החינוך לשבור את הקשר בין מצב סוציואקונומי להישגים אך במקום זאת מערכת החינוך מנציחה את הפער. כך נוצרת חברה מפולגת ומשוסעת וחברה כזו היא בעייתית כי תהיה בה תחושת ניכור, כך אנו מנציחים דורות חדשים של קיפוח עדתי ומגזרי.
בנוסף מושג השיוויון בחינוך מתנגש עם תפיסת הסטנדרטים הרווחת בשלושים השנים האחרונות ולא קיימת הבחנה בין "שיוויון הזדמנויות" לבין הפירוש של "הישגים דומים" הבא לידי ביטוי בשאיפה לציון ממוצע גבוה ולא בהתייחסות לשונות הבין אישית.
היי אביגיל,
השבמחקכפי שכתבת השיפור בהישגים הוא קטן ובהשוואה למדינות אחרות ישראל בתחתית הרשימה. אותי מעניין מה גרם לשיפור בהישגים? תכניות לימודים? רפורמות? תקשוב?
דגנית היקרה!
השבמחקקשה להצביע על הגורם לשיפור הקטן בהישגים. וזאת עקב תחלופת השרים במדינתינו ורפורמות שצצות כל פעם מחדש. בנוסף לא קיימת הלימה של נתוני הבגרות ונתוני המיצ"ב. העלייה המסתמנת במבחני המיצ"ב ב- 2004 היתה צריכה לבוא לידי ביטוי בהישגים בבגרויות ב- 2008. בפועל יש ירידה באותה שנה במס' הזכאים המעידה בספק את מהימנות המיצ"ב