זכויות יוצרים על חומרי למידה ושיתופיות

כל מורה משקיע במהלך עבודתו בחומרים חדשים, דפי עבודה, מבחנים, ועוד ועוד. לפעמים הוא רוצה לשתף בזה את חבריו לעבודה כדי שיתנו לו הערות/ הארות או כדי שישתמשו בזה לצרכיהם. כאן עולה השאלה עד כמה המורה מוכן שישתמשו בחומר שהוא הכין, אולי הוא לא מוכן שלאחר כל הזמן הרב שהשקיע מישהו אחר ישתמש בחומרים שהכין, או אולי הוא מוכן שישתמשו בחומרים אך התנאי לשימוש זה רק אם יזכירו את שמו, או אולי הוא מוכן שזה יהיה לשימוש חופשי.
בנושא זה נתקלתי בסרטון המציג את הדילמה ועד כמה היא יכולה לדרדר את היחסים בין המורים ואף להגיע לתביעות על עבירות על חוק זכות יוצרים ועל חוק עשיית עושר ולא במשפט.
בחרתי להציג סרטון מעניין שנתקלתי בו לאחרונה העומד על הגבול הדק מאוד בין זכות יוצרים לעומת השיתופיות באינטרנט. מצד אחד טוענת המורה בצדק, כי התמונות הן שלה והיא הפיקה וערכה אותן ומאידך טוען המורה שעצם שליחת התמונות שלה לאימייל שלו זהו שיתוף ועל כן יכול לעשות בהן שימוש לפי צרכיו. זוהי נקודה מאוד רגישה, אני חושבת שבין חברי צוות לעבודה ובכלל צריכה להיות שיתופיות ואמון, לדעתי המורה היה צריך לבקש לעשות בתמונות שימוש.
אני חושבת שכדי לשתף אחרים צריך אופי מסוים שלצערי אין לכולם. באחד מהשיעורים בקורס של ד"ר גילה קורץ שעסק ב"עולם הפתוח" נחשפתי לכל מיני חומרי למידה פתוחים העומדים לרשות הציבור לצרכי הוראה ולמידה: ספרי לימוד, מודלות, שיעורים ועוד. הרעיון העומד מאחור הוא מתן אפשרות נפלאה לשתף ולהשתתף בידע הזה. כיום ישנם כמה אוניברסיטאות כגון: MIT המאפשרות חומרי למידה פתוחים הכוללים גם וידאו, קבצים, סיכומים ועוד.
אני מקווה שתתפתח ההבנה שכיום אנו חיים בעולם של שיתופיות ובלי שיתופיות לא יהיה חינוך!

ממשק

כמה פעמים קרה לכם שנתקעתם באמצע ולא ידעתם כיצד להפעיל את התוכנה, את המשחק או כל דבר אחר שרציתם?
בעיות כאלו ודומיהן מתארות את הקצר בתקשורת שבין האדם למחשב. סביבה זו המקשרת בין האדם למחשב נקראת ממשק מלשון השקעה, מגע בין המשתמש לסביבה.
במשחק האינטראקטיבי שאני מתכננת- הממשק הוא אוסף פקודות של ייצוגים גראפיים כגון: על כן כשאני מתכננת את הממשק אני צריכה להתייחס לקהל היעד שלי ולהביא לידי כך שהתלמידים לא יגיעו למצב של "מה יקרה לי אם אני אלחץ על הכפתור הזה" או " איך אני חוזר למקום שממנו התחלתי?" או "כיצד אני יכול לשחק שוב?" כל השאלות האלו צריכות להיות ברורות קיצורי הדרך, הצלמיות השונות שמוצגות על המסך (יציאה, עזרה) ושניתן להפעילן ביעילות ובמהירות. ממשק טוב הוא ממשק שהמשתמש יודע כיצד ניתן להפעילו באופן עצמאי.
הממשק הוא מערכת של סמלים המייצגת מידע הטמון בה. ישנם כל מיני סמלים גראפיים המשולבים במשחק שכאשר רואים אותם יודעים מיד מה הם מסמלים. כמו שאומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, כאשר רואים למשל דלת מבינים שהיא מסמלת יציאה או למשל כאשר מופיע סימן שאלה מבינים שזוהי עזרה שניתן לקבל.
לתלמיד. בפוסט הקודם התייחסתי לעקרונות בעיצוב סביבת למידה ואכן ישנה חשיבות שבממשק
יבואו לידי ביטוי עקרונות אלו שהתיאוריה הקוגניטיבית לימודית מתבססת עליהן. אז בהצלחה לכולנו בהמשך פיתוח המשחק...
דגם הממשק שלי במשחק שפיתחתי בנושא הגופים

עקרונות בעיצוב סביבה לימודית מבוססת מחשב

סביבת למידה ממוחשבת מהוות מפגש פוטנציאלי לשיפור ההבנה של התלמיד כי הן מורכבות מתמונות,ממילים ומצלילים. קיים כאן שילוב של הצד החזותי והשמיעתי. באמצעות החושים הללו התלמידים נחשפים ויכולים להבין מערכות מדעיות שונות שקשה להבינן ללא תמונות ומילים.
במאמר של Mater & Moreno , 2002 ישנם מס' עקרונות המבוססים על התיאוריה הקוגניטיבית שבדקה כיצד הלומדים מעבדים מידע מולטימדיה.
בעיצוב האינטראקציה שלי נתתי חשיבות רבה לעקרונות אלו:
1. עקרון הייצוג המרובה – יש להבטיח ייצוגיות מרובה של ידע באופנים שונים לשלב תמונות ומלל על מנת שיהיו דרכים רבות להמשיג ידע. באינטראקציה שלנו אנו משלבות תמונות מהמציאות ומלל כדי שלתלמיד יהיה קל יותר לעשות את הקשרים ביניהם. כמו כן העזרה שניתנת לתלמיד תמיד מופיעה על אותו מסך של הייצוג הגרפי כדי להבטיח ייצוג מרובה של ידע .
2. עקרון הבהירות- כדי שההסבר יהיה בהיר לתלמיד אנו שילבנו מעט מלל ותמונות על מנת לא לגרום לעומס קוגניטיבי, כדי שמס' אלמנטים לא יעובדו, וזאת משום שיכולות העיבוד של הזיכרון הוורבלי והחזותי הפעיל מאוד מוגבלות. באינטראקציה שיצרנו החפצים יוצאים מהמכונה בזה אחר זה. כל חפץ יוצא רק לאחר שהתלמיד מיין את החפץ הקודם לו. בכך נמנע מן התלמיד בלבול ובלגאן של חפצים רבים וקיימת בהירות.
העזרה שניתנת לתלמיד מוצגת בצורה תמציתית ובהירה הכולל מעט מלל.
3. עקרון העודף- הנחת היסוד העיקרית על פי התיאוריה הקוגניטיבית של הלמידה היא שהוראה צריכה להיות מעוצבת בדרכים אשר מפחיתות את הסיכוי להצפת המערכת הקוגניטיבית של הלומד, והן צריכות להיות תמציתיות וברורות.
כדי למנוע עומס ועודף על המסך חלון העזרה לתלמיד יופיע באותו המסך ורק לאחר שהתלמיד יקרא אותו הוא יוכל לסגור אותו. כמו כן המוצרים על המסוע נעים לפי סדר ורק לאחר שהתלמיד מיין מוצר אחד יגיע המוצר הבא למסוע.
ישנם עוד עקרונות נוספים כגון: עקרון הייצוג הרצף שנותן לחשיבות להצגת המלל במקביל להצגת התמונות וכן עקרון הערוץ החושי שנותן חשיבות להצגת המלל באופן שמיעתי ולא בצורה חזותית.
הנחת היסוד העיקרית על פי התיאוריה הקוגניטיבית של הלמידה היא שהוראה צריכה להיות מעוצבת בדרכים אשר מפחיתות את הסיכוי להצפת המערכת הקוגניטיבית של הלומד.
עקרונות אלו מסייעים לי כעת בשלב התכנון של המשחק האינטראקטיבי שאני מפתחת ובעצם באים להראות לי שהפשטות של המשחק היא זו שעושה אותו מוצלח.

פיתוח סביבות למידה מתוקשבות

אני עוסקת כעת יחד עמיתתי ביישום עקרונות הפיתוח. אנו מפתחות סביבת למידה מתוקשבת הכוללת את התהליך של מחקר תוכן, קביעת מטרות לימודיות, תכנון, פיתוח ואפיון של האינטראקציה, ותכנון ממשק הגראפי.
אנו מפתחות מוצר לקהל היעד שלנו שהם תלמידי כיתה ו'. בשלב הראשון תכננו מבחינה פדגוגית את התוצר שאנו רוצות לפתח, מהן המטרות שלו, מהם הקשיים של התלמידים בתחום שבחרנו, לאחר מכן ישבנו וחשבנו כיצד נתכנן את האינטראקציה שלנו, כלומר איך היא אמורה לעבוד בכך שהמידע יהפוך לאינטראקטיבי (תכנון הניווט והגישה, יצירת מסך עזרה, רצף התרחשויות ועוד) ולבסוף נצטרך לתכנן את ההצגה, כלומר איך זה אמור להיראות (אלמנטים של עיצוב, תכנון של מסכים, כפתורי הפעלה,דגם ראשוני) בתהליך זה של הפיתוח אני חשה הרגשה נפלאה של חדוות היצירה, של דמיון....
כשהתחלנו לעצב את הממשק שלנו התחשבנו בגורמים האנושיים של משתמשי המערכת וזכרנו לאורך כל הדרך כי המדד האמיתי לאיכות הממשק הוא התאמתו המלאה לאוכלוסיית היעד שלנו. המידע צריך להיות מוצג בהירות, בתמציתיות, בעקביות ולהיות ממוקד. עקרונות הדיאלוג צריכים להיות מיושמים בממשק למשל שלמשתמש תהיה שליטה, וזה יתאים לצפיות שלו. כמו כן התגובה תהיה מתאימה ואפקטיבית. חשוב גם שהממשק יהיה סובלני לטעויות של התלמיד ולא יזרוק אותו מהמשחק לאחר ששגה.
אני מקווה שהממשק שלנו יהיה מוצלח ובסופו של דבר יהיה גם מתכנת וגם גרפיקאי שיוציאו את המשחק לאור ובאמת יהיה בו שימוש תועלתי לתלמידים.

הטכנולוגיה כמדיניות תקשוב לאומית

תקשוב מערכת החינוך היא אינה יוזמה פרטית מקומית, אלא דורשת תפיסה רחבה יותר של המטרות, העלויות וסדר העדיפויות. החינוך הוא אחד הדברים שנמצא בטריטוריה של המדינה- גם מבחינת התכנים וגם מבחינת המתודות. החברות הכלכליות והארגונים כמו התעשייה, המשק, הרפואה ועוד הפנימו כבר את הצורך בהטמעת הטכנולוגיות, רק מערכת החינוך בראשיתו של תהליך זה והיא מתמהמהת בהיערכות לעידן חדש (ד' חן, ג' קורץ, 2010, הטמעת טכנולוגיות תקשוב בישראל)בקורס שבו אני לומדת על ההיבטים הבינלאומיים של מדיניות התקשוב, אנו בעצם מנסים להבין מדוע המדינה חושבת שתקשוב החינוך יועיל לתלמידים ולמדינה באופן כללי ?מדוע נושא זה צריך להיות בסדר חשיבות לאומית? ומהם היעדים שהוא אמור להשיג?
ישנם כל מיני גישות לכך, אחת מהגישות טוענת שהטכנולוגיה מהווה מיומנות יסוד וכוח מרכזי בתחרותיות הכלכלית. ישנו צורך להכשיר את הדור הצעיר לשוק העבודה ולחיי היומיום, למקצועות העתיד שמבוססים על מיומנויות מחשב. היום כל מקצוע דורש מיומנות מחשב כגון: הקלדה, יצירת קובץ, שמירה וכו' ומיומנויות מידע כגון: אחזור, מיון, סינון, הפצת מידע ועוד. בסרטון מושל פנסליבניה מדגיש את הסיבה המרכזית הזו של תחרות גלובלית בין המדינות והאפשרות לעבוד בשוק בגלובלי.
בנוסף, פיתוח מיומנויות מחשב בא לצמצם את הפערים הדיגיטליים בין עניים, עשירים, בין אזורי המרכז והפריפריה, וכן מכשיר את האזרח לעתיד. כלומר, האזרח אינו עוד כוח עבודה אלא גם משתתף בבחירות, מעורה בקהילה, תורם לפעילות חברתית, יש לו מה להגיד, והיום המרחב שלנו זה האינטרנט ובו אנו מרגישים מעורבים ורוצים לשתף. (כך קמו להם גם רשתות חברתיות).
כמובן שכאן נוצר הצורך הבסיסי ללמד את הילדים את האתיקה של הרשת להתנהגות בסביבת מידע כגון: זכויות יוצרים, שמירה על הפרטיות, מניעת אלימות ברשת ועוד.
הגישה השנייה מתבססת על כך שהטכנולוגיה משמשת כאמצעי לשיפור ויעילות תהליכי הלמידה וההוראה כגון: למידה מותאמת אישית, יעול תהליכי עיבוד נתונים,למידה מרחוק במקומות שלא ניתן ללמוד בהם פנים מול פנים ועוד,
הגישה השלישית מתבססת על כך שהטכנולוגיה היא כסוכנת שינוי כלומר: מעבר מלמידה ממוקדת מורה למידה ממוקדת תלמיד, ומבי"ס שמרוכז בהוראה לבי"ס שמרוכז בלמידה, אימוץ גישות קונסטרוקטיביסטיות בלמידה ופיתוח דרכים חלופיות להערכה.
כולי תקווה שמדינת ישראל תציב לעצמה בסדר העדיפויות הלאומי את התקשוב ותגדיר את מטרות, היעדים והרציונל העומד מאחוריהן כמו שאר מדינות מתפתחות בעולם. ולא די בכך אלא אף תנקוט פעולות מעשיות למימושן ותקצה משאבים הכוללים תשתיות, תוכנות, תכנים הכשרה ואף מחקרים של נושא "תכניות ותכנים במרחבי הידע הדיגיטלי" (ד' חן, 2007, תכנית אסטרטגית לתקשוב מערכת החינוך)

יום מתוקשב

הנה הגיע לו היום המתוקשב ואני חשבתי לעצמי איזה יופי לא צריך להגיע פיזית למכללה אלא לעבוד מהבית, מתי שמזדמן, כמין יום חופשי שלא צריך ללמוד.... אך משהגיע היום המתוקשב לא האמנתי לראות שאני יושבת במשך מס' שעות רצופות מול המחשב ועובדת על המטלות שהוכנו לנו מבעוד מועד. פשוט לא ייאמן! העבודה היתה אינטנסיבית ללא הפסקות, מלאת מרץ ובהרגשה טובה.
המרצים שלי שלחו לנו מטלות ברורות ואף חלקם הגיבו לנו מיד. אני ממש נהניתי מדרך לימוד זו. אני חושבת שזה נותן לתלמידים עצמאות בעבודתם, הם לוקחים חלק פעיל ואקטיבי, הם מנהלים את קצב העבודה שלהם ומחלקים את העבודה בין החברים. מלבד זאת זה ממקד את התלמיד, מגביל אותו בזמן ומחייב אותו לתוצר מיידי.
כיום אני יודעת לומר שלמידה מתוקשבת ניתנת לביצוע באמצעות רשת האינטרנט הכוללת מגוון רחב של אפשרויות בשילוב רשת האינטרנט כמו: למידה פנים מול פנים בשילוב דפי אינטרנט או דואר אלקטרוני, למידה באמצעות קבוצות דיון או צ'אט ולמידה מרחוק כדוגמת היום המקוון שחוויתי.
במאמר של (Farrel G,M (1999 אותו הקבוצה שלי בחרה לנתח באמצעות למידה שיתופית בויקי למדנו שההתפתחות של החינוך הוירטואלי נבע מהצעדים שעשו מדינות לשימוש בטכנולוגיה כדי לספק חינוך להמונים ומתן הזדמנות שווה לכל אחד ללמוד ולהתקדם לפי רמתו ויכולתו. רשת האינטרנט התפתחה מרשת האוניברסיטאות שרצו לשלב את רשת האינטרנט בחינוך לצורך מימוש מטרות חינוכיות. במהלך המחקר שבוצע נמצא כי ישנם מעט מאוד מוסדות שנעשה בהם שימוש וירטואלי, אך מנגד ישנם פיתוחים טכנולוגיים מכל הסוגים בסקטור הפרטי והציבורי, שכן התפתחות מוסד וירטואלי היה בשלב ניסוי. לא היו שיטות לימוד ממוקדות והיו כאלה שלא היו בהכרח מתאימות לקהל היעד הלומד. מלבד השימוש בטכנולוגיה בתחום החינוך, ישנם תחומים נוספים שהטכנולוגיה משפיעה עליהם כמו: שלום בין המדינות, התקשרות בין מדינות ושיתוף פעולה בתחומים כמו: מסחר, פוליטיקה, כלכלה, חופש, צדק חברתי ועוד.
הדבר שעורר בי התנגדות במאמר היה שהוזכרו בו המורים שמסרבים לקבל את המציאות הגלובלית המאופיינת ע"י תרבות טכנולוגית, כלכלה עולמית ותקשורת ללא גבולות- וזה בגלל שהם מזהים את מעמדם החברתי הנמוך שנמצא כל העת בירידה מתמדת. כל פעם שאני שומעת או קוראת על המעמד החברתי של המורים, אני חושבת שאם עד היום המורה היה נכנס לכיתה וסוגר אחריו את הדלת הוא היה בודד ומנותק ובכלל בי"ס מהווה פער תרבותי בינו לבין המציאות הטכנולוגית. הגיע הזמן שהמורים יראו בטכנולוגיות כדרך שיכולה לספק נגישות וקשר בין התלמידים, בינם לבין עצמם ובין הצוות, בין בתי"ס בארץ וברחבי העולם. המורים צריכים להבין את המציאות שאנו קיימים בתוכה ולראות בה מנוף ולהיות שותפים בעיצוב החברה העכשווית.
יחד עם זאת,ייתכן וההסתייגות של הצוות החינוכי נובע מהעדר תמיכה וסיוע טכנולוגי ובמידה ויקבלו תמיכה זו יוכלו לשתף פעולה ולהשיג את מטרותיהם הלימודיות ביתר קלות ואף ימצאו בטכנולוגיה כלי יעיל ותורם לקידום הוראתם.
אז שנזכה לעוד ימים מקוונים ושיהיה לכולנו לימוד פורה ומהנה!

אתר האינטרנט הראשון שלי

בסמסטר הנוכחי אני לומדת את הקורס "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות".
בקורס זה אני לומדת טכנולוגיה חדשה המשמשת לבניית אתרי אינטרנט ללמידה. בפוסט זה ברצוני להתייחס לחשיבות בניית אתר אינטרנט לצורך למידה.
לימוד בניית אתר אינטרנט ריגש אותי כל-כך. סוף כל סוף אוכל לבנות לעצמי אתר אינטרנט משלי, המאורגן ומתופעל על ידי. המתאים לצרכי ולצרכי תלמידי. כך אוכל ליצור סביבת למידה עדכנית, שהיא גמישה ויכולה להשתנות ולהתחדש בהתאם לתחום הדעת בו בחרתי. בכל עת אוכל להוסיף, למחוק ולחדש את התוכן הלימודי. אוכל להעלות לאתר דברים אישיים שבניתי לצורך העשרת התהליך הלימודי כמו: מצגות, שיעורים, קטעי וידאו, קישוריות לחומרי למידה נוספים. האתר שאבנה ימקד אותי ואת התלמידים שלי בתחום הדעת הנלמד, ויאגור לתוכו את כל התכנים הרלוונטים. כמובן שיש פה שיתופיות נפלאה של חומרים אישיים המוצגים לכלל הציבור הגולש ומעצמת את איכות הלמידה מרחוק. התלמידים יוכלו להיעזר באתר לצורך למידתם כתרגול וחזרה של החומר, כהעשרה ולימוד נושא חדש.
אתר האינטרנט שאבנה יוכל לתת מענה למאפיינים הייחודיים של תחום הדעת שבחרתי.
מלבד כל אלו זו תהיה דרך יעילה יותר ונגישה וכמובן-זולה!
אך כמובן שעולות שאלות ותהיות- מה ארכיב בתוך האתר שלי ולצורך איזה שימוש? באיזה תחום דעת? על מה אשים את הדגש? אילו מטרות אציב לעצמי? האם יהיה זה אתר ממוקד לכיתה מסוימת או למספר כיתות או לכל ביה"ס? איך לא אלך לאיבוד מאגירת יותר מדי חומרים?
לדעתי, מה שחשוב הוא שצריך לארגן את הידע מראש, מהן המטרות, מהי אוכלוסיית היעד שלי וכך לעצב את הסביבה שאיתה אני רוצה לעבוד תוך כדי שמירה על המסגרת הזו. דבר נוסף שחשוב לשים עליו את הדעת הוא שהאתר צריך להיות ידידותי, רלוונטי ושימושי לתלמידים או למורים והסגנון שלו צריך להיות אחיד כדי שיהיה להם קל למצוא את המבוקש.
אני מקווה שאצליח לעמוד במשימה זו ואני בטוחה שגם אני אהנה ממנה- אז בהצלחה!!!