גוגל דוקס כפרויקט שיתופי בנושא בת מצווה

רציתי לשתף אתכם ביישום טכנולוגיה שהכרתי והתנסתי בקורס של ד"ר גילה קורס,זוהי "גוגל דוקס". זהו שרות מבית גוגל המאפשר להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים.
ישנם כמה יתרונות בולטים לטכנולוגיה זו מיצירה ושיתוף, נגישות מכל מחשב בעולם, ממשק פשוט וידידותי, חינמי, שומר אוטומטי את המסמכים גם אם המחשב נכבה באמצע, מאפשר עריכה משותפת ועוד.
לעבוד במסמך שכזה זהו יתרון שיש למורים ולתלמידים בפעולות מהותיות בכל תהליך כתיבה שיש צורך לתקן, להוסיף, לשנות וכל זאת בעבודה משותפת. כמו כן אפשר לנצל את התוכנה הזו על מנת ליצור פורטל כיתתי באינטרנט.
אני לקחתי את התוכנה הזו למקום אחר- והחלטתי להשתמש בו כמסמך שיתופי של הורים בנושא בת המצווה של הבנות בקהילתנו. החלטנו לקיים עם הבנות פגישות כאשר כל אחת מתכננת את הפגישה יחד עם הבת שלה וכל הבנות מתאספות בביתה וחוות יחד את הלמידה והיצירה בנושא בת המצווה.
הסברתי להורים על טכנולוגיה זו, השימוש בה והיעילות שבה במיוחד לקבוצה גדולה כמו שלנו. וכך יצרתי מסמך שיתופי כאשר כל אחת שיבצה את עצמה בתאריך מסוים שבו בחרה לתכנן פגישה, והוסיפה את נושא הפגישה שברצונה להעביר.
הטכנולוגיה סייעה לנו מאוד, כולן יכלו לעקוב אחר השינויים ולראות את הלו"ז, כל אחת בביתה שלה או בכל מחשב אחר וכך לא היינו צריכות להעביר קשר טלפוני או לקיים מפגשים נוספים, לסיכום ההתנסות הייתה חיובית.
מנתוני הדוח PEW שבדק את השימוש ביישומי טכנולוגיה שונים והגוגל דוקס ביניהם, נמצא כי 70% מאזרחי ארה"ב משתמשים בטכנולוגיה זו.
אני בטוחה שאם שימוש כזה יעשה בכיתה הוא יכול למנף את התלמידים בתחומים שונים כגון: כתיבה,הבעה,שיפור בתחום החברתי ועוד.
לפניכם סרטון המסביר כיצד להשתמש בגוגל דוקס

תורה חינוכית בעלת אופי אוניברסלי

בסמסטר הנוכחי אני לומדת את הקורס: מדעי החינוך במאה ה- 21.
חלק מהמטרות של הקורס הן לבחון האם יש תורות בחינוך שאנו יכולים להגיד שאנו מתבססים עליהן והן גרעין הידע של מי שהולך לעסוק בחינוך? והאם אפשר לבנות תיאוריה מדעית בתחום החינוך?
כשאנו מדברים על חינוך אנו צריכים להבין שאין למונח זה הגדרה אחת. בקהילה המקצועית של החינוך יש ויכוח בשאלה: האם ניתן לזהות חוקיות במבנה ובתהליכים של המערכת ולנסח תורה מדעית בעלת אופי אוניברסלי?
המתנגדים טוענים שמעשה החינוך הוא אומנות והוא מסוג הדברים שלא ניתן למדוד אותם, ולפיכך מבוסס על ידע שאינו בר הגדרה ( TACIT).
ישנה אמירה אחרת שטוענת כי אין משתנים אוניברסליים (בדומה לחלקיקי החומר), ולפיכך אין יכולת לנסח חוקים אוניברסליים.
עוד טענה נפוצה – מעשה החינוך הינו תלוי מקום וזמן ולפיכך הינו ייחודי ושוב אין יכולת לנסח פרדיגמה כוללת.
בקורס סקרנו את כל המשתנים ומושג היסוד של המערכת העוסקת בחינוך, (כמו: תלמיד, למידה, משפחה, מורה, פדגוגיה, תוכנית לימודים ועוד) וביססנו את העובדה כי קיימת תשתית בעלת אופי אוניברסלי, המאפשרת באופן עקרוני ניסוחה של מסגרת תיאורטית אוניברסלית, התואמת את תובנות המדע ביחס לאדם הלומד.
במאה ה- 21 לאחר ההתפתחויות אנו צריכים להמשיך לתפוס בעמדה זו או שאנו יכולים למצוא בסיס מדעי ולחבר אותו לצד המדעי. על אף ריבוי המשתנים ומורכבות המערכת אפשר לסמן 3 משתנים כעמודי התווך של מערכת החינוך והם: תלמידים, ידע ולמידה.
מערכת חינוך היא מערכת שמתווכת באמצעות תהליכי הלמידה שמתרחשים בין לומדים (בכל גיל) לידע ציבורי. הידע הציבורי הוא כל אותו הידע שנאגר בכל מקום (תרבות, ערכים ועוד) זהו המטען והמורשת שעוברים מדוד לדור באמצעות הפרסומים.
מטרות החינוך האוניברסאליות הן:
• חיברות: הכנה לחיים בכל ההיבטים החברתיים (משפחה, עבודה, אזרחות).
• תירבות: נגישות ולימוד אוצרות התרבות האוניברסליים והלוקליים.(מקצועות הקלסיים)
• התפתחות אישית: פיתוח הפוטנציאל האישי ותפישת עולם.
אנו צריכים לשאול את עצמנו האם באופן זה או אחר אנו מצליחים לקדם את 3 המטרות הללו. איפה אנו מצליחים יותר ואיפה פחות ומהו תפקידם של השותפים.

הערכה בסביבה טכנולוגית

הערכה בהוראה ובלמידה היא לב ליבה של פעילות מערכת החינוך. טיילר (1950) מגדיר את ההערכה כ"תהליך הקובע את מידת השגתן של המטרות החינוכיות". בסמסטר האחרון שלי אני לומדת בקורס של ד"ר גילה קורץ: "הערכת שילוב טכנולוגיות בחינוך" מושג זה מחזיר אותי אחורה ארבע שנים בהיותי בצוות הערכה ומדידה. במהלך הפגישות שלנו עסקנו במחקר ובו הערכנו את הקשר בין ביה"ס לבית התלמיד לעידוד הקריאה. חשוב להבין את התפיסה המקיפה יותר שאינה מוגבלת לתחום הצר של הערכת תלמידים, אלא גם להערכת תוכניות לימודים, פרויקטים, עמדות מורים, מוסדות חינוך, מערכי שיעור ועוד (נבו 2001)
כאשר רוצים להעריך את התרומה של גורם חינוכי צריך לבודד גורם זה כדי שהשפעותיו לא יתערבו בהשפעות גורמים אחרים. לא כך לגבי המחשוב שמשולב בתוך סביבות קונסטרוקטיביסטיות עתירות טכנולוגיה. כניסת הטכנולוגיה מביאה אותנו למצב שאנו מבינים כי לא נוכל להשוות ולהעריך באותה הצורה. יש צורך לראות כיצד הטכנולוגיה תורמת ללמידה. חשוב שנשאל את עצמנו כיצד אנו נוכל להעריך הערכה פנימית וחיצונית זו לצד זו בסביבה הקונסטרוקטיבית.
החומר שנלמד בכיתה הקונסטרוקטיבית אינו זהה לחומר שלומדים בכיתה מסורתית, גם הזמן והשיטה. יש להעריך ולשים דגש על: רב מימדיות של הישגים (תוצרי למידה, הבנה), פעילות הצוות ותוצרי הצוות,להעריך סביבות למידה.
סלומון (2000) מציין מושאי הערכה חדשים המתאימים לסביבה קונסטרוקטיביסטיות:
• הערכת יכולתם של תלמידים להתמודד עם בעיות חדשות ומורכבות
• להגיע למידע חדש תוך שימוש מושכל בטכנולוגיה שלרשותם
• לשפוט מהו המידע הרלוונטי להם
• יכולתם של תל' לעבוד בצוות
• לשתף פעולה באיסוף החומר ובעיבודו
• ליישב מחלוקות
• להתייחס למשוב עמיתים בלי להפעיל מנגנוני הגנה.
רותם (2008) מוסיף על כך את העקרון של העלאת שאלות רלוונטיות ללומד- כאלה המקדמות אותו בתהליך הלמידה לשם יצירת ידע ותובנות חדשים. ואת העקרון של מחויבות אישית לתהליך הלמידה, לתכנונו ולביצועו ותכנון מנגנוני בקרה בתהליך הלמידה.
השאלה שאני עדיין חושבת עליה ומנסה לענות עליה היא, ככל שהמחשוב משולב יותר בסביבה הלימודית כך קשה יותר להעריך את תרומתו הייחודית- אז איך עושים זאת הלכה למעשה? אני מקווה שבמהלך הקורס אבין זאת ואדע כיצד מעריכים וכורים את הנתונים.

הנה סרטון של ראש המגמה שלי ד"ר גילה קורץ ובו היא פורסת בקצרה את הממדים העיקריים שאליהם פונים כאשר מנסים להמשיג את משמעותה של ההערכה טכנולוגית.

בלוג- מחשבות ותהיות

הגיע הזמן שאתבונן לאחור ואעשה רפלקציה על התהליך שעברתי בכתיבת הבלוג.
אז אתחיל בכך שבהתחלה מאוד חששתי מהיחשפות משום שהבלוג הוא כעין יומן אישי אך פתוח לכל. אך עם הזמן זה זרם ואפילו נהניתי לכתוב ולשתף אחרים וגם לקרוא את דעתם של אחרים. היום אני יכולה לומר בבטחה שבלוג -טכנולוגיה שלא הכרתי קודם, הינה טכנולוגיה למידה המשפרת את מיומנויות האוריינות, את התקשורת הבין-אישית, ארגון וניהול הידע.
הבלוג נתן לי מקום לביטוי דעותיי ולתהליך הלמידה שלי. במהלך הכתיבה בבלוג הייתי צריכה לחשוב על הנושאים שארצה להציג ולכתוב עליהם, האם כדאי לשלב סרטונים או תמונות או קישורים בעת הכתיבה. הפעלתי חשיבה ביקורתית., וזה תרם לי להבנה טובה יותר של תכני הלימוד. הבלוג שאני מנהלת בנוי מפיסות ידע ממגוון תחומים שלמדתי בתואר השני וזה מה שיפה בזה, רואים את התהליך הלמידה הוא מהווה כמעין יומן מסע שבו אני פורסת את דעותיי, וחוויותיי, ההבנות שלי, הניסיון האישי שלי, ההשערות שעולות לי, הניסיון לקשר בין התיאוריות והספרות להתנסות בפועל, לנקוט עמדה, להפעיל שיקול דעת ועוד.
מעבר לכל התרומה האוריינית אני חשה שהבלוג האישי שלי נתן לי בטחון עצמי באמצעות במה שדרכה העלתי את תובנותיי.
לעתים אני שואלת את עצמי: האם כלי זה ישרת אותי בהמשך, האם בלוג קבוצתי תורם יותר מבלוג אישי, הייתי רוצה שהשיח לאו דווקא יהיה שיח עם סטודנטים ממגמת טכנולוגיה, אלא גם עם אנשי חינוך, וגם עם העוסקים בתחומים אחרים, הייתי רוצה להרגיש את האינטראקציה החברתית בבלוג. אך דבר אחד ברור לי: אני בטוחה בשלב זה, שהבלוג הוא כלי שמאוד יתרום לתלמידי וארצה שהם ישתמשו בו כיומן אישי.

נטע@

כתבה בעיתון ידיעות אחרונות תפסה את עיני,וכותרתה: "איחוד משפחות נוסח פייסבוק"
תשאלו בוודאי מה תפס את עיני? הרי ידוע לי ולמרבית האנשים שהפייסבוק זוהי רשת חברתית המקשרת בין אנשים לחברים שלהם, לעמיתים שלהם בעבודה, חברים לספסל הלימודים ואנשים נוספים בסביבתם הקרובה והרחוקה. אלא בכתבה פורסמה תוכנית: נטע@- "תנועת נוער למנהיגות חברתית וטכנולוגית" תנועה הפועלת לצמצום הפער החברתי הדיגיטלי בחברה הישראלית. תנועה זו סקרנה אותי ויצאתי לגלוש באינטרנט ולבדוק אודותה. מצאתי תנועה בעלת חזון לשנות את מסלול חייהם של נערים ונערות בפריפריה ולהפכם ל"נבחרת החלומות" של נוער ההיי-טק הישראלי. נטע@ משלבת הכשרת בני נוער אלה למקצועות מחשב ותקשורת, תוך התמקדות בהקניית ערכי מצויינות ואחריות אישית קבוצתית, מנהיגות, פלורליזם, רב תרבותיות, דמוקרטיה והדגשת ערכי תרומה לקהילה. התכנית מבוססת על המצע האקדמי של חב' סיסקו, המיושם בהצלחה ב-140 מדינות ברחבי העולם. כיום היא פועלת ב-23 ישובים בישראל, מונחית ע"י מדריכים מקצועיים ומוכשרים מתחומי החינוך והטכנולוגיה, ומשנה את מסלול חייהם של אלפי בני נוער. נטע@ נוחלת הישגים רבים והביקוש העצום להשתתפות בתכנית חורג הרבה מעבר למגבלה התקציבית.תוכנית הלימודים כוללת הטמעה ותגבור של לימודי האנגלית, לימודי טכנאות מחשבים אישיים וטכנאות רשתות תקשורת מחשבים .
בכתבה פורסמה ידיעה מרגשת על תלמידה מתנועת נטע@ שסייעה לקשישה להפעיל את המחשב, לפתוח דואר אלקטרוני ולחברה לפייסבוק וזאת על מנת לאחד אותה עם בנה שגר בארה"ב מזה 5 שנים. כך נוצר הקשר בין האם לבנה והחלום שלה התגשם בזכות אותה תלמידה שתרמה לקהילה.
תנועת נטע@ מצאה חן בעיני כי היא יודעת לשלב את המצוינות, המנהיגות הטכנולוגית והפיתוח האישי יחד עם הקניית הערכים החברתיים. בין היתר תנועה זו נותנת לנוער הגשמה עצמית ותעסוקה חברתית, מקדמת את הקהילה וכך מצמצמת את הפער הדיגיטלי.
הגיע הזמן שיקומו עוד תנועות כאלו אשר מצד אחד יבינו את חשיבות הטכנולוגיה ומצד שני לא יזניחו את הצד החברתי.

מתקפה מתוחכמת בעידן הטכנולוגי

לאחרונה נשמעה ידעה כי איראן אישרה לראשונה שמחשבים במתקניה הגרעיניים נפגעו מתולעת קטלנית ובלתי מוכרת. תוכנה זו היא רבת עוצמה ומומחי מחשבים אומרים שרק ארגונים גדולים או מדינות יכולים לעמוד מאחורי וירוס קטלני שכזה. לפי אותם מומחים רק לשתי מדינות יש את היכולת הטכנולוגיות לביצוע וירוס שכזה והם: ישראל וארה"ב. התולעת גרמה לפגיעה בכ-60% מהמחשבים באיראן ובתוכם גם באתרים תעשייתיים באיראן, אך הכוונה המרכזית היתה כנראה פגיעה בכור הגרעיני להפקת חשמל בבשהר, שם איראן מעשירה אורניום.
ידיעה זו וסרטון נוסף שצפיתי בו מראים שישראל נמצאת במקום מאוד מתקדם מבחינה טכנולוגית בביטחון הלאומי. היא יכולה לאסוף מידע, לפגוע במערכות מחשוב, לחדור למערכות מחשוב של האויב, ובכלל לשתק פעילות כלשהי. דבר זה נותן לי תחושת ביטחון טובה וגאווה לאומית.
אני בטוחה שכשם שאנו מצליחים לפרוץ את מערכת המחשבים של האויב כך הם יכולים לפרוץ גם לנו , יש את ההיבט ההגנתי שהוא לא פחות חשוב ואני בטוחה שהוא נמצא גם ברמה טכנולוגית גבוהה אצלנו. יש לציין שחברת אבטחת המחשבים הגדולה בעולם, צ'ק פוינט, הינה חברה ישראלית.
אירועים אלו נתנו לי להבין שכיום אנו נמצאים בעדין שבעידן שלפני שהמלחמות מתחילות בשדה הקרב הם כבר מתחילות בתחום הטכנולוגי המחשבים ואבטחת המידע.

רשת האינטרנט באיראן

כעבודת סיכום בקורס: "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים" בחרתי להתמקד על רשת האינטרנט באיראן משום שעניין אותי לבדוק כיצד אמצעי תקשורת זה חדר לאוכלוסייה הנחשבת כ"סגורה" ולאחת המדינות המחמירות ביותר מבחינת זכויות אדם. בעת כתיבת העבודה נוכחתי לדעת שקיים פיקוח צמוד מצד השלטונות על האינטרנט באיראן וחקיקה ואכיפה קפדנית, למשל: מערכת סינון, חסימת אתרים, הגבלת מהירות האינטרנט לנמוכה (כדי להקשות על הורדת קבצי אודיו ווידאו) קביעת אופי של תכנים, מעצרים של משתמשים ועוד. הטענה שלהם היתה כי מטרתה של הצנזורה להגן מפני חוסר מוסר, אך טענה זו פנתה גם לאפיקים פוליטיים.
למרות זאת על פי הנתונים, איראן היא מעצמה בחדירת האינטרנט ובתפוצתו. שיעור חדירת האינטרנט הוא כ- 49% לעומת 28% בלבד לכלל האיזור.
בתחום החינוך הממשלה לא מסייעת מספיק בפיתוח חומרי למידה לבתי"ס שיועברו באמצעות האינטרנט, לעומת האוניברסיטאות לתארים שני ומעלה שרואים חשיבות במידע הרב שמציע האינטרנט ובחשיבות הלמידה בכל זמן ומקום.
ניתן לומר לסיכום: שלאיראן קיים מצד אחד רצון לקדם את התחום הטכנולוגי במדינה ולהשתמש בו לצרכיה ומצד שני קיימת שליטה הדוקה ופיקוח באמצעי התקשורת והאינטרנט. עד כה לא הביא האינטרנט לחופש המיוחל למדינה, אולם בעקבות שתי מגמות סותרות של מחאה למול דיכוי, צפוי כי ההמשך על האינטרנט, חופש הפרט והביטוי ייתקל במחאה ובהתנגדויות גדולות מצד תושבי איראן משתמשי האינטרנט. הממשל באיראן יבין שקיים ציבור הצמא למידע ולשינוי ומעוניין בהכרה ובתמיכה מבית ומחוץ למאבקו.