פודקאסט על סדר היום

כל אחד יודע ומרגיש שהוא מותקף בתשומת הלב שלו דרך הטכנולוגיה. היום אנו צורכים יותר קבצי אודיו, אנו יכולים לעשות פעולות שונות ולהקשיב תוך כדי עשייתם ולכן יש לפודקאסט כיום הצלחה רבה!

האזנה לפודקאט לא משביתה אותנו, היא נותנת לנו גם את האפשרות לחזור אחורה ולשמוע שוב אם פספסנו.  הכל היום הפך לאודיו גם העיתונות, ילדים מעדיפים להקליט עצמם בוואטסאפ מאשר לכתוב. ניתן לומר שחזרנו אחורה לתקופת ההסכתים...

אנו משחקים ומספרים את הסיפור שאנו רוצים להעביר. אנו חוקרים, ומעבדים את האינפורמציה להסכת, מקליטים, עורכים ומפיצים ויש לנו פודקאסט שמגיע ללב השומעים. כיום יש אינספור פודקאסטים בתחומים שונים. 

את הכלי הדיגיטלי הזה הכנסתי לכיתה, הוא סחף אותי וגם את התלמידים שלי. לאור התנסויות רבות ומוצלחות שלי כמחנכת כיתה ו' וכמורה מובילה אני ממליצה גם לכם לעבור תהליך של הכנת הסכתים עם התלמידים שלכם. הניסיון מלמד שהכנת התסכיתים מעורר מוטיבציה והתלהבות , גם תלמידים שמגלים מעורבות נמוכה במהלך הלמידה השגרתית, מתחברים ולוקחים חלק פעיל בתהליך. התלמידים מפתחים בתהליך בטחון עצמי, הכנת ההסכת נותנת להם ביטוי קולי בכתב ובע"פ, הם לומדים לעבוד בשיתוף פעולה ולפתח מיומנויות חברתיות-קבוצתיות (כגון: כבוד הדדי, שיוויוניות) לומדים להקשיב, לתכנן ולהפעיל ביקורת.

במסגרת השיעורים שלנו בביה"ס, התלמידים יוצרים הסכתים מרגשים ויצירתיים- התהליך דורש הרבה יצירתיות!

הרעיון הוא לשלב את ההסכתים בתוך תוכנית הלימודים בכל נושא ובכל מקצוע ולעודד את התלמידים בדרך חווייתית ולגלות תוצרים המעודדים חקר, תובנה והעמקה. 

כמו כן כמחנכת כיתה ו', אני שולחת את התלמידים שלי לחקור את השורשים של משפחתם. חלק מעבודת השורשים שלהם היא הכנת הסכת עם סבא או סבתא. התלמידים בוחרים שאלות שמעניינות אותם והם מקליטים את הראיון, עורכים ומפיצים. ההסכת שיקבלו הוא זיכרון גם לדורות הבאים. תוכלו לראות דוגמאות לפודקאסטים באתר שהעלתי ובו מרוכזים כל התוצרים.

במהלך הכנת ההסכת התלמידים כותבים טקסטים שונים ההולמים מבחינה לשונית ותקשורתית, הם קוראים בקול ומאזינים ובכך התהליך מזמן פיתוח מיומנויות שפה רבות.

הכתיבה של ההסכתים מתנהלת בשלבים. יחד בקהילה שאני מובילה יצרנו את המודל הבא:  

התלמידים לומדים לכתוב, להקליט ולערוך. התוכנה שאנו משתמשים בה היא anchor- תוכנה מאוד ידידותית וקלה לתלמידים. ניתן להקליט בתוכה, לערוך ולפרסם. 

ההסכת הוא דרך מעניינת ויצירתית ללמד מקרוב ומרחוק, זו הזדמנות לגוון בדרכי ההוראה, ליצוק תוכן עשיר ומרתק ולהאזין בכל עת, תוך כדי ריצה, נסיעה ואפילו לפני השינה.

שיעורי היסטוריה ביסודי

השנה, לאחר הפסקה של כ-10 שנים התחלתי ללמד שיעורי היסטוריה ביסודי. נכנסתי לאתר של משרד החינוך הנקרא: תיק תוכניות לימודים לעובדי הוראה ומוגש בצורה ידידותית ומקיפה הכוללת: תוכנית לימודים, ערכים, ידע, נושאים מרכזים, מיומנויות וחומרי הוראה. לדאבוני הרב, אכן מצאתי תוכנית לימודים מקיפה בהיסטוריה למגזר הדתי, אך חומרי הוראה לא מצאתי!

הספר המאושר של משרד החינוך למגזר הממלכתי דתי הוא: "מדור לדור", ספר שמשתמשים בו שנים רבות ואינו ידידותי. בשנים האחרונות בוצעו בספר מס' שינויים על מנת לשפר ולסייע לשיפור ולקידום הוראת ההיסטוריה. כך הוכנסו בו שינויים כגון: חלוקה פנימית-רצף כרונולוגי שדרוש להבנת תולדות עם ישראל, מוקד השיעור שהמורה מכוון את השיעור ומחליט אילו נקודות להתעכב עם תלמידיו ואילו לערוך בהן דיון, איורים- כגון: מפות, תמונות, וכדו'.  יש חלק של סיכום הפרק כך התלמיד מבחין בין עיקר לטפל ומסייע לתלמיד לשנן את החומר וכן למורה על מנת ללמד את החומר בצורה אקסטנסיבית.

"ועוד באותו עניין"- משימות לתלמידים שבהם הם מנתחים מקורות, מאגר שאלות אינפורמטיביות ושאלות הבנה והסקת מסקנות.

כל אלו מאוד חשובים אך הלמידה דרך הספר היא מסורתית והייתי צריכה לחשוב על דרך רלוונטית ומשמעותית יותר לתלמידים על מנת להעביר להם החומר וליצור מצב שגם הם מחפשים מידע ויוצרים ידע חדש ומשתמשים בטכנולוגיה העומדת לרשותם ושקשורה כל כך לעולמם. חשבתי באיזו דרך לחדש ולרענן את הנגשת החומר לתלמידים, ליצור תהליכי למידה מגוונים, למידה שיתופית, מאתגרת ויצירתית, מפתחת חשיבה שבה התלמידים פעילים במהלך רוב השיעור.

כך החלטתי לפתוח אתר של שיעורים בהיסטוריה המבוסס על פי הנושאים בספר, כאשר כל פרק פרקתי לנושאים ויצרתי משימות, הערכות חלופיות, תוצרים, שילוב של מתודות חדשניות ועוד. הכנסתי חומרים שחלקם בניתי וחלקם צרפתי מהרשת וכך יצרתי שיעורים שבהם התלמידים שלי כל כך נהנים, הלמידה נהפכת למשמעותית בשבילם והם זוכרים את החומר בצורה יוצאת מן הכלל.

היום אני יכולה להגיד שאני מרגישה סיפוק גדול ואהבה לשיעורי היסטוריה (בניגוד לשנות ילדותי שבהם תיעבתי את המקצוע והוא היה מאוד משעמם בעיני) וכולי תקווה לחדש ולהפוך את הטכנולוגיה לערך מוסף בשיעוריי היסאוריה.

וממשרד החינוך, הייתי מבקשת דבר כל כך מתבקש:  שיהפוך את הספר לספר דיגיטלי, עם קישורים לסרטונים, פעילויות שיתופיות, חקר, ציר זמן בשילוב עם מתודות חינוכיות חדשניות -שיחד מביאים את התלמיד צעד אחד קדימה ולא רק בשיעורי גיאוגרפיה ועברית. היסטוריה של עם ישראל לא פחות חשובה משאר המקצועות. אם נשאל היום תלמידים שאלות על תקופות בהיסטוריה המצב לדעתי יהיה מאוד עגום.

עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ולוט בערפל (יגאל אלון)

פיתוח תהליכי הכתיבה בשילוב התקשוב

במסגרת עבודתי כמורת שילוב בבי"ס יסודי,  שילבתי את התקשוב בהוראה.
השנה התמקדתי בעיקר בהבעה בכתב שזו פעולה הדורשת רמת חשיבה גבוהה ובה התלמידים מתקשים בה במיוחד.
בניתי לכל תלמיד תח"י (תוכנית יחידנית) והתחלתי להקנות להם מיומנויות כתיבה בשלבים על פי תבניות כדי שתקל עליהם הכתיבה ותהיה בעלת מבנה הגיוני ורציף.
לשם הוראה מסוג זה פתחתי בלוג הנקרא: בלוג ההבעה בנושא הכתיבה שהוא מהווה בלוג ראשי שאליו מקושרים בלוגים של כל התלמידים. ובו משימות כתיבה לאורך כל השנה.
השלב הראשון הוא שלב ההקנייה- בו אני חושפת את התלמידים לסוגה ויחד עם התלמידים אנו בונים מחוון. חשוב לי להדגיש שהמחוון מגיע מהם ולא ממני...
בבלוג הראשי מופיע המחוון שבנינו שעומד לרשותם כל העת.
לאחר התלמידים בנו מחוון ויחד כתבנו סוגה שנלמדה ושוחחנו עליה , התלמידים ניגשים לבלוג הראשי ומבצעים את משימת הכתיבה.
שלב הטיוטה/ התכנון - בשלב זה כל תלמיד יושב מול המחשב שלו ומתחיל לתכנן את השלבים בכתיבתו על פי תרשים מובנה שהתלמידים מקבלים. כל תלמיד רושם בנקודות קצרות את שלבי כתיבתו בסוגה. לדוגמה: אם זו סוגת טיעון: השלבים הם: כותרת, פתיחה, טענה, נימוקים, דוגמאות, סיום.
לאחר שהתלמיד מסיים את שלב התכנון הוא מתחיל במלאכת הכתיבה: כתיבת פיסקה שלמה עם מילות קישור (שגם הן מופיעות בבלוג הראשי לנוחיות התלמידים).
שלב הערכה- לאחר שהתלמיד סיים ובדק את כתיבתו באמצעות מחוון (המצורף בבלוג הראשי) הוא מגיש לי אותה לבדיקה. ומשלב זה עד לקבלת התוצר הסופי אני כותבת הערות על המסמך באמצעות סקירה. ההתערבות שלי באה לידי ביטוי ב: סגנון, מילות קישור, מילים במשלב גבוהה, מילים מתאימות לסוגה, מילות יחס,זכר-ונקבה, התאמה במין ובמספר ועוד.
שלב התוצר המוגמר-  התלמיד מקבל אישור ממני להכניס את הסוגה שכתב לבלוג והוא מוסיף לו תמונה או סרטון מתאים.
בשלב זה שאר חברי הקבוצה נכנסים כל אחד לבלוג של השני ומגיבים על הכתיבה.
למדנו בכיתה שהתגובה צריכה להתמקד בשלושה תחומים: תוכן, מבנה וסגנון וכל תלמיד בוחר לו להגיב על אחד או שלושת תחומים אלו.
רפלקציה- המטרה שלי להמשך היא שהתלמידים יכתבו רפלקציה על הסוגה שכתבו.
את הפירוט לכל התלהליך תוכלו לראות במצגת הבאה: מצגת פיתוח תהליכי הכתיבה בשילוב התקשוב
אין לתאר את היתרונות בשילוב הבלוג בהוראה, לתלמידים יש עניין ומוטיבציה בלמידה מסוג זה, הם משתפים פעולה בינם לבין עצמם ובינם למורה, הם מרחיבים את הידע שלהם באמצעות קישורים של מידע , הם משפרים את דימויו העצמי של התלמיד ומקדמים תהליכי כתיבה בצורה מעניינת ויצירתית.

מפגש השקת הספר: תקשוב, למידה והוראה

גם אני מצטרפת לכל האיחולים. שמחתי לפגוש את חלקכם ואשמח בהזדמנות לפגוש גם את כולכם.
בכנס הועלו נק' חשובות, תהיות ומחשבות. מעניין היה לשמוע מחקרים שנעשו ושאלות של המשתתפים. צריך לדעת שתהליך המהפכה הטכנולוגית היא תהליך אבולוציוני שמתמשך ומתפתח, ארוך ומורכב הכולל בתוכו מעל לכל ערכים ופדגוגיה. תפקידנו כאנשי חינוך הוא לחנך את הדור הבא לבינה דיגיטלית כפי שהגדירה ד"ר אינה בלאו, כלומר לחנך לשימוש במחשב דווקא לצורכי הוראה.
לדעתי ד"ר אינה בלאו העלתה שני דברים חשובים ביותר שיש לשים עליהם את הדעת, האחד, הוא ההתחברות למקום של המורה. חשוב למצוא את המקום שהמורים רואים בעצמם כבעייתי והם רוצים לשנות, אחרת לא יהיו שותפים לתהליך. השני- תוכנית התקשוב של משרד החינוך שנותנת את הבסיס של מקרן, לוח איטראקטיבי וכו' שלא יוביל להטמעת ווב 2 הדורש טכנולוגיה רחבה יותר.
ד"ר רלי בריקנר ציינה שבמחקרה מצאה כי מרבית המורים (70%) נמצאים בשלב הרביעי שבו הם יכולים לקחת את הטכנולוגיה ולהציע דרכי הוראה אחרים אך מצד שני הם מדווחים שאין שינוי פדגוגי מעמיק.
ד"ר רלי דיברה על מחקר נוסף שעמדה בראשו והוא מאוד מעניין. במחקר זה מצאו שרוב הסטודנטים מעדיפים לבוא למפגשי פנים אל פנים (70%) ומה שיותר מעניין זה שהסטודנטים מעדיפים לצפות בהקלטות של הרצאות חיות. כלומר לצפות באינטראקציה של אחרים. מכאן אנו שואלים את עצמנו מה המשמעות באינטראקציה של למידה סינכרונית אם סטודנטים מעדיפים להשתמש בו באופן אסינכרוני? שאלה זו הוצגה לקהל ואני חושבת שאם רוצים לייצר אינטראקציה פדגוגית משמעותית דוקא המדיום האסינכרוני שמחייב את הסטודנט להגיב, לייצר משהו כתוב משלו שם תתבצע הלמידה.

הסטנדרטים בעידן המאה ה-21

נתקלתי השבוע בטור האישי של אריאנה מלמד באתר "וינט" ובו היא פורסת את השקפתה כלפי השיטה בה נערכים כיום מבחנים בביה"ס.
לדעתי המצב שהיא מתארת מתחיל מהסטנדרטים שמשרד החינוך מציב לעצמו. ההתעסקות בסטנדרטים מתעלמת מהבעיות האמיתיות של שונות בין התלמידים. כפי שציינת, המבחנים שהתלמידים נבחנים עליהם מבוססים על חומר מסוים ורק עליו, כך תוכנית הלימודים מתכווצת לתכנים הללו. המורים מלמדים רק מה שנחוץ למבחן וכך איכות ההוראה והלמידה מושפעת לרעה, ובאמת כל השאר לא חשוב כי זה "לא יהיה במבחן".
חוסר התייחסות לשונות בין התלמידים בכיתה מתבטאת בכך שכל התלמידים עושים את אותו מבחן.
אם נבדוק לעומק מה באמת עושים המורים עם התוצאות של המבחנים ניווכח שמעט מאוד. רק 2% מהמורים דנים בתוצאות של המבחנים. המורים עסוקים בהכנת התלמידים למבחנים כך שהם מתעלמים מסוגיות חינוכיות וערכיות אחרות בעלות משקל.
תנועת הסטנדרטים קיימת ביפן, בסינגפור, באנגליה ובארה"ב ובעוד מדינות בעולם. המבחנים הם גולת הכותרת של התנועה, אך למעשה לא ראינו עד היום שחל שיפור משמעותי בתוצאות המבחנים.
כיום בעידן הגלובליזציה, עולם הידע, התלמידים יכולים באמצעות הטכנולוגיה להגיע למקורות מידע מבלי להישען על הידע של המורה בלבד. הזמינות של הטכנולוגיה פורצת גבולות ולכן הלמידה מתרחשת גם מעבר לזמן הלימודים בכיתה. התלמיד מנווט במרחב הידע ובונה את הידע ולא רק שואב מידע, התלמיד מתנסה בלמידת חקר והופך ללומד עצמאי.
על כן המבחנים אינם צריכים לשקף אך ורק את הידע שהתלמיד קלט בזמן השיעור, אלא כיצד התלמיד ניגש לשאלה ומחפש את התשובה. לדוגמה: לא נערוך רק מבחנים של שינון "מי אמר למי", אלא מבחנים עם חומר פתוח, הבודקים הבנת הנקרא, התמצאות בחומר ומיומנויות חשיבה שונות.
מדינת ישראל צריכה ליזום, לחולל שינוי ולאמץ לעצמה גישת הוראה ולמידה המתאימה למיומנויות המאה ה-21 הכוללים תיווך בין הידע האישי של התלמיד לידע הציבורי. שלושת המטרות האוניברסאליות של החינוך: חיברות (הכנה לחיים בכל ההיבטים החברתיים, משפחה, עבודה,אזרחות) תירבות (נגישות ולימוד אוצרות התרבות) והכנת הפרט לחיים (התפתחות אישית, פיתוח הפוטנציאל האישי ותפיסת עולם) צריכות להתאים למציאות של המאה ה-21.

הפוסט האחרון לרגל סיום לימודי לתואר השני

זהו הפוסט האחרון שאני כותבת על רקע סיום לימודיי לתואר שני במגמת תקשוב למידה.
קשה לי להאמין שסיימתי אבל כל דבר טוב בסופו של דבר מגיע לקיצו.
זאת הפעם הראשונה שהתנסתי בכלי הזה ובכנות מאוד התרשמתי ממבנהו ומהיעדים שהוא יכול לקדם בהוראה ובלמידה.
האמת שבתחילה חששתי להתבטא בצורה פומבית והתקשתי בפתיחת בלוג והבנת כל המרכיבים שבו, אך מהר מאוד ניסיתי בכוחות עצמי להבין ואכן הצלחתי.
כיום לאחר התנסות בכתיבת פוסטים אני יכולה לומר שהבלוג קידם אותי במיומנויות הכתיבה, והעצים אותי מבחינה זו שנתן לי דרך לבטא את רגשותיי ולהעלות תכנים על פי שיקול דעתי. בנוסף קיבלתי במה מאוד רחבה ועוצמה שהעלתה לי בדרך עקיפה גם את הדימוי העצמי. במהלך כתיבתי שיתפתי את משפחתי ומכיריי והם הביעו התפעלות. אני חושבת שעצם המבנה של הבלוג המאפשר שמירת רשומות ותגובות לנצח, תורם לשטף כך שניתן לראות את הפריסה של כל התכנים המוצגים ודבר לא הולך לאיבוד.
לעתים הרגשתי שאני מקיימת דיאלוג עם עצמי, כמו: האם לכתוב על נושא מסויים, האם הכתיבה שלי מבהירה את דבריי וכוונותי ועוד.
לא אתכחש לכך שהדבר שהפריע לי במיוחד היא האינטראקציה. אני חושבת שמשום שאני כותבת פוסטים מזה 3 סמסטרים הייתי רוצה שתהא יותר אינטראקציה בין אישית. שמחתי שבסמסטר האחרון קבוצת המנהל נדרשה להגיב לבלוגים שלנו. היה לי מאוד חשוב שמשהו מבחוץ יחווה את דעתו כמו ששמחתי לקבל תגובה של מישהי שאינני מכירה שהגיבה לאחד מהפוסטים שלי. אני חושבת שאפשר ללמוד הרבה מאחרים.

אני רוצה להודות לעמיתה שלי: דגנית ברזילי שליוות אותי במשך כל הסמסטר. על החברות בעיתות שמחה שחווינו יחד ועל הרגעים הקשים שעברו עלי בשנה האחרונה ושבהם תמכת בי. מאוד נהנתי לעבוד איתך. ובכלל נהנתי ללמוד במכללה ולצאת מהשגרה ולהתנתק פעם בשבוע מחיי העבודה. הקבוצה שלמדתי עימה היתה מקסימה, איכותית, תומכת ומגוונת! אני מקווה שנמשיך להיות בקשר גם לאחר סיום הלימודים. כמו-כן אני רוצה להודות במיוחד לראש המגמה ד"ר גילה קורץ שתמכה בי לאורך כל הדרך והיתה רגישה, ומאוד אכפתית. אני שמחה שזכיתי ללמוד ממנה.

אז לסיכום אם תשאלו אותי אם אמשיך לכתוב בבלוג גם לאחר סיום לימודיי? אענה לכם מיד: בוודאי ואוסיף בבטחון שאשתמש בכלי זה גם עם תלמידיי, אקח את "הסיכון" כפי שאומרים ואנסה לגרום להם למוטיבציה, להנאה,להעצמת האני שלהם ולקידום מיומנויות הלמידה. וכמו שאמר איינשטיין: "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע"
אז להתראות בפוסט הבא...
הנה המצגת שהכנו באהבה רבה לרגל לסיום הלימודים....

מטרות לימודיות

"עליסה: באיזו דרך עלי ללכת?
השפן: לאן ברצונך להגיע?
עליסה: לא משנה לי
השפן: אם לא משנה לך לאן תגיעי, לא חשוב באיזו דרך תבחרי"
מתוך: "עליסה בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול

הקטע שציטטתי לעיל, יש בו פילוסופיית חיים הבאה להדגים חשיבה.
הקטע מדגים לנו את העיסוק המתמיד שלנו בהליכה אך אנו שוכחים להגדיר לעצמנו לאן ברצוננו להגיע?
בקורס של ד"ר נטע למדתי על החשיבות של תכנון מטרות לשיעור. המטרות של השיעור משרתות אותנו:
א. להגדיר למה אנו רוצים להגיע, כדי לארגן את החומר ולמקד את ההוראה.
ב. לקבוע אילו אסטרטגיות הוראה נבחר כדי שיתאימו לקבוצת הלומדים.
ג. להעריך את הלמידה וההוראה ולבדוק האם המטרות הושגו.
על פי מגר ישנם 3 חלקים בכתיבת מטרה והם:
א. פועל מדיד- כלומר שיהיה ניתן למדוד את המטרה
ב. המצב שבו הביצוע מתרחש- כלומר נחפש את עולם התוכן שהמטרה שייכת לו לדוגמה: בטבע, בכיתה, בבית, במעבדה וכדו'
ג. הקריטריון לביצוע משביע רצון של המטרה- כלומר כיצד נדע שהשגנו את המטרה.

לסיכום אומר שכתיבת מטרות לשיעור חשובה הן עבור המורים והן עבור התלמידים. כשהלומד יודע לאן עליו להגיע גוברים הסיכויים שהמורה והלומד יגיעו לשם, כמו-כן המטרות מקרבות בין תכנון, ביצוע והערכה של ההוראה, ועוזרות ללומד להתמקד בעדיפויות ע"פ דרישות המורה. ולבסוף מאפשרות למורה לנתח את רמות החשיבה הנדרשות בלמידה.