חשיבות האינטראקציה בבלוג

לאחר שבאחד הפוסטים הקודמים התייחסתי לתובנות שלי כלפי הבלוג, ולאחר שבמפגש השבוע העלה אחד הסטודנטים את הרגשתו לגבי כתיבה אינטנסיבית בבלוג כדבר שנהפך אצלו במשך הזמן למועקה, רציתי להעלות בפוסט זה את העניין כפי שאני רואה אותו.
מהפעילות שלי בבלוג אני יכולה לומר בבטחה שחסרה לי האינטראקציה החברתית. היא לא משמעותית בבלוג שהתבקשנו לפתוח במגמה. אמנם יש עמית מלווה, אך לא מתרחש דיון משמעותי ופורה. אינני יכולה שלא להתייחס כאן לתאוריה הקוגניטיבית חברתית הגורסת שלמידה יעילה מתרחשת באמצעות האינטראקציה של היחיד עם הסביבה. ויגוצקי (1973) טען כי לסביבה יש תפקיד משמעותי בלמידה ופיאז'ה טען כי האינטראקציה החברתית היא תנאי הכרחי להתפתחות האינטלקטואלית. בנדורה (1989) שהיה אבי תורת התאוריה הקוגניטיבית-חברתית גרס כי הלמידה מתרחשת דרך אינטראקציה מתמדת בין יחידים והתנהגויות הסביבה. מתאוריות אלו עולה שלאינטראקציה וליחסי הגומלין בין הלומדים, ובין המורים ישנה השפעה מכרעת על תהליך הלמידה במסגרת ההוראה.
לעניות דעתי, צריך לחשוב כיצד ליצור אינטראקציה רבה יותר כדי להפוך את הלמידה למשמעותית יותר. אולי יצירת בלוג אחד לכל תלמידי המגמה יכולה להוות פתרון לכך כאשר האינטראקציה היא רבה והלמידה יותר משמעותית ואף חוויתית יותר.

גוגל דוקס כפרויקט שיתופי בנושא בת מצווה

רציתי לשתף אתכם ביישום טכנולוגיה שהכרתי והתנסתי בקורס של ד"ר גילה קורס,זוהי "גוגל דוקס". זהו שרות מבית גוגל המאפשר להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים.
ישנם כמה יתרונות בולטים לטכנולוגיה זו מיצירה ושיתוף, נגישות מכל מחשב בעולם, ממשק פשוט וידידותי, חינמי, שומר אוטומטי את המסמכים גם אם המחשב נכבה באמצע, מאפשר עריכה משותפת ועוד.
לעבוד במסמך שכזה זהו יתרון שיש למורים ולתלמידים בפעולות מהותיות בכל תהליך כתיבה שיש צורך לתקן, להוסיף, לשנות וכל זאת בעבודה משותפת. כמו כן אפשר לנצל את התוכנה הזו על מנת ליצור פורטל כיתתי באינטרנט.
אני לקחתי את התוכנה הזו למקום אחר- והחלטתי להשתמש בו כמסמך שיתופי של הורים בנושא בת המצווה של הבנות בקהילתנו. החלטנו לקיים עם הבנות פגישות כאשר כל אחת מתכננת את הפגישה יחד עם הבת שלה וכל הבנות מתאספות בביתה וחוות יחד את הלמידה והיצירה בנושא בת המצווה.
הסברתי להורים על טכנולוגיה זו, השימוש בה והיעילות שבה במיוחד לקבוצה גדולה כמו שלנו. וכך יצרתי מסמך שיתופי כאשר כל אחת שיבצה את עצמה בתאריך מסוים שבו בחרה לתכנן פגישה, והוסיפה את נושא הפגישה שברצונה להעביר.
הטכנולוגיה סייעה לנו מאוד, כולן יכלו לעקוב אחר השינויים ולראות את הלו"ז, כל אחת בביתה שלה או בכל מחשב אחר וכך לא היינו צריכות להעביר קשר טלפוני או לקיים מפגשים נוספים, לסיכום ההתנסות הייתה חיובית.
מנתוני הדוח PEW שבדק את השימוש ביישומי טכנולוגיה שונים והגוגל דוקס ביניהם, נמצא כי 70% מאזרחי ארה"ב משתמשים בטכנולוגיה זו.
אני בטוחה שאם שימוש כזה יעשה בכיתה הוא יכול למנף את התלמידים בתחומים שונים כגון: כתיבה,הבעה,שיפור בתחום החברתי ועוד.
לפניכם סרטון המסביר כיצד להשתמש בגוגל דוקס

תורה חינוכית בעלת אופי אוניברסלי

בסמסטר הנוכחי אני לומדת את הקורס: מדעי החינוך במאה ה- 21.
חלק מהמטרות של הקורס הן לבחון האם יש תורות בחינוך שאנו יכולים להגיד שאנו מתבססים עליהן והן גרעין הידע של מי שהולך לעסוק בחינוך? והאם אפשר לבנות תיאוריה מדעית בתחום החינוך?
כשאנו מדברים על חינוך אנו צריכים להבין שאין למונח זה הגדרה אחת. בקהילה המקצועית של החינוך יש ויכוח בשאלה: האם ניתן לזהות חוקיות במבנה ובתהליכים של המערכת ולנסח תורה מדעית בעלת אופי אוניברסלי?
המתנגדים טוענים שמעשה החינוך הוא אומנות והוא מסוג הדברים שלא ניתן למדוד אותם, ולפיכך מבוסס על ידע שאינו בר הגדרה ( TACIT).
ישנה אמירה אחרת שטוענת כי אין משתנים אוניברסליים (בדומה לחלקיקי החומר), ולפיכך אין יכולת לנסח חוקים אוניברסליים.
עוד טענה נפוצה – מעשה החינוך הינו תלוי מקום וזמן ולפיכך הינו ייחודי ושוב אין יכולת לנסח פרדיגמה כוללת.
בקורס סקרנו את כל המשתנים ומושג היסוד של המערכת העוסקת בחינוך, (כמו: תלמיד, למידה, משפחה, מורה, פדגוגיה, תוכנית לימודים ועוד) וביססנו את העובדה כי קיימת תשתית בעלת אופי אוניברסלי, המאפשרת באופן עקרוני ניסוחה של מסגרת תיאורטית אוניברסלית, התואמת את תובנות המדע ביחס לאדם הלומד.
במאה ה- 21 לאחר ההתפתחויות אנו צריכים להמשיך לתפוס בעמדה זו או שאנו יכולים למצוא בסיס מדעי ולחבר אותו לצד המדעי. על אף ריבוי המשתנים ומורכבות המערכת אפשר לסמן 3 משתנים כעמודי התווך של מערכת החינוך והם: תלמידים, ידע ולמידה.
מערכת חינוך היא מערכת שמתווכת באמצעות תהליכי הלמידה שמתרחשים בין לומדים (בכל גיל) לידע ציבורי. הידע הציבורי הוא כל אותו הידע שנאגר בכל מקום (תרבות, ערכים ועוד) זהו המטען והמורשת שעוברים מדוד לדור באמצעות הפרסומים.
מטרות החינוך האוניברסאליות הן:
• חיברות: הכנה לחיים בכל ההיבטים החברתיים (משפחה, עבודה, אזרחות).
• תירבות: נגישות ולימוד אוצרות התרבות האוניברסליים והלוקליים.(מקצועות הקלסיים)
• התפתחות אישית: פיתוח הפוטנציאל האישי ותפישת עולם.
אנו צריכים לשאול את עצמנו האם באופן זה או אחר אנו מצליחים לקדם את 3 המטרות הללו. איפה אנו מצליחים יותר ואיפה פחות ומהו תפקידם של השותפים.

הערכה בסביבה טכנולוגית

הערכה בהוראה ובלמידה היא לב ליבה של פעילות מערכת החינוך. טיילר (1950) מגדיר את ההערכה כ"תהליך הקובע את מידת השגתן של המטרות החינוכיות". בסמסטר האחרון שלי אני לומדת בקורס של ד"ר גילה קורץ: "הערכת שילוב טכנולוגיות בחינוך" מושג זה מחזיר אותי אחורה ארבע שנים בהיותי בצוות הערכה ומדידה. במהלך הפגישות שלנו עסקנו במחקר ובו הערכנו את הקשר בין ביה"ס לבית התלמיד לעידוד הקריאה. חשוב להבין את התפיסה המקיפה יותר שאינה מוגבלת לתחום הצר של הערכת תלמידים, אלא גם להערכת תוכניות לימודים, פרויקטים, עמדות מורים, מוסדות חינוך, מערכי שיעור ועוד (נבו 2001)
כאשר רוצים להעריך את התרומה של גורם חינוכי צריך לבודד גורם זה כדי שהשפעותיו לא יתערבו בהשפעות גורמים אחרים. לא כך לגבי המחשוב שמשולב בתוך סביבות קונסטרוקטיביסטיות עתירות טכנולוגיה. כניסת הטכנולוגיה מביאה אותנו למצב שאנו מבינים כי לא נוכל להשוות ולהעריך באותה הצורה. יש צורך לראות כיצד הטכנולוגיה תורמת ללמידה. חשוב שנשאל את עצמנו כיצד אנו נוכל להעריך הערכה פנימית וחיצונית זו לצד זו בסביבה הקונסטרוקטיבית.
החומר שנלמד בכיתה הקונסטרוקטיבית אינו זהה לחומר שלומדים בכיתה מסורתית, גם הזמן והשיטה. יש להעריך ולשים דגש על: רב מימדיות של הישגים (תוצרי למידה, הבנה), פעילות הצוות ותוצרי הצוות,להעריך סביבות למידה.
סלומון (2000) מציין מושאי הערכה חדשים המתאימים לסביבה קונסטרוקטיביסטיות:
• הערכת יכולתם של תלמידים להתמודד עם בעיות חדשות ומורכבות
• להגיע למידע חדש תוך שימוש מושכל בטכנולוגיה שלרשותם
• לשפוט מהו המידע הרלוונטי להם
• יכולתם של תל' לעבוד בצוות
• לשתף פעולה באיסוף החומר ובעיבודו
• ליישב מחלוקות
• להתייחס למשוב עמיתים בלי להפעיל מנגנוני הגנה.
רותם (2008) מוסיף על כך את העקרון של העלאת שאלות רלוונטיות ללומד- כאלה המקדמות אותו בתהליך הלמידה לשם יצירת ידע ותובנות חדשים. ואת העקרון של מחויבות אישית לתהליך הלמידה, לתכנונו ולביצועו ותכנון מנגנוני בקרה בתהליך הלמידה.
השאלה שאני עדיין חושבת עליה ומנסה לענות עליה היא, ככל שהמחשוב משולב יותר בסביבה הלימודית כך קשה יותר להעריך את תרומתו הייחודית- אז איך עושים זאת הלכה למעשה? אני מקווה שבמהלך הקורס אבין זאת ואדע כיצד מעריכים וכורים את הנתונים.

הנה סרטון של ראש המגמה שלי ד"ר גילה קורץ ובו היא פורסת בקצרה את הממדים העיקריים שאליהם פונים כאשר מנסים להמשיג את משמעותה של ההערכה טכנולוגית.