יום שישי, 30 באפריל 2010

השימוש באינטרנט כצוהר לעולם הספרים

אם חשבתם שבעקבות העידן החדש של האינטרנט, תהיה ירידה במכירות של הספרים- טעיתם!
על פניו נראה שהעולם החדש של האינטרנט מכריע את העולם הישן של הספר המודפס. אך לא כך הדבר. משנה לשנה ישנה עלייה במכירות הספרים- וכנראה שזה בזכות האינטרנט.
דווקא בזכות האינטרנט, ישנה עלייה במכירות הספרים. מידע נגיש של נושאים חדשים ומעניינים גורמת לאנשים לרצות לקבל את המידע המקיף, הרחב שמופיע בספר המודפס ואינם מסתפקים במידע תמציתי שלא בהכרח מהימן ושעלולים למצוא ברשת האינטרנט.
יש שיגידו שלספר אין תחליף. עבורם זוהי חוויה, הוא נגיש, ניתן לדפדף בו , להריח אותו... וכשמדפדפים עלולים להיתקל בדברים שלא התכוונו לחפש ולא חשבנו עליו, בניגוד לחיפוש ברשת שצריכים לדעת מה אנו מחפשים. ישנם יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן. אך לא ארחיב זאת בפוסט הזה.
חנות פרובוק PROBOOK.co.il שהיא גם הבעלים של ההוצאה לאור דיונון לספרות אקדמית בעברית מייבאת ספרות מקצועית באנגלית וספרים לאנשי מקצוע ולאקדמיה הישראלית. חנות זו עושה שימוש ביכולות אותן מאפשר עידן המידע. היא מציעה ספרים בתחומים שונים, ישנה אפשרות להדפסת ספרים עפ"י דרישה בהתאמה לבקשת המרצה, ניתן לאגד פרקים מתוך ספרים שונים, בשפות שונות, בשילוב תמונות וצבעים ולהתאים לתלמידים. כמו-כן ניתן להזמין מספר עותקים. כך כבר אין צורך להסתפק בהיצע מיידי של חנות ספרים, כיוון שהאינטרנט מספק מידע על כל ספר קיים. המחירים דרך האינטרנט הם מיוחדים וזולים במיוחד.
ואם נבדוק מה מציע לנו השוק היום, נראה את הקוראים האלקטרוניים, לרבות קינדל שהם ספרים אלקטרוניים בלי צבע, שלא מספקים את החוויה. הדבר הקרוב ביותר לספר הוא BOOK –E שמאפשר לצפות בסרטונים בתוך דפי הספר, או לראות גרפים ועוד וכך ניתן לשנות לפי צריכים אישיים- רק הוא יוכל להחליף בעתיד את הספר המודפס.
תשכיל מערכת החינוך אם תשתמש בו לקידום הלמידה לצרכי התלמידים. כיוון שאפשרויות הלימוד ממנו רחבות מאוד, ניתן להתאים לרמת התלמיד, ניתן לשנות ולהוסיף תוכן, ועוד.
כיום, משרד החינוך מעמיד לרשות התלמידים והמורים ספרי לימוד דיגיטליים באמצעות פרויקט "כותר". יוזמה זו עפ"י חן ד' וקורץ ג' (2010) "תורמת לסביבה לימודית שיתופית בתכני חינוך עשירים, מגוונים ועדכניים היכולים לתרום למימוש חזונו של חן לידע דינאמי, אין סופי, רב ייצוגי, מורכב ומרחבי."

יום חמישי, 22 באפריל 2010

הקמת כיתות חכמות!?


בעיתון זה מרקר הופיע כתבה בתחום התקשוב במערכת החינוך. לכתבה זו חיכיתי כבר מאז הסמסטר הראשון, אז רק הבנתי עד כמה הטכנולוגיה נחוצה במערכת החינוך. אני בטוחה שכל מי שעוסק בתחום התקשוב ישמח לקרוא אותה.
שר החינוך גדעון סהר עוסק כעת בפיתוחה של תוכנית למחשוב הכיתות במערכת החינוך ולהקמת כיתות חכמות. לא, זה לא בדוי, זה באמת קורה. ח"כ גדעון סהר מביא בפיו את הבשורה הזו כנראה שסוף סוף מישהו למעלה מבין שמערכת החינוך צריכה להתאים את עצמה לשינויים שחלים בכל התחומים בעידן הדיגיטלי. לדעתי אנו משקיעים מעט מאוד בחינוך ונמצאים מאחור. הגיע הזמן שיעשה שינוי ויגרום לפריצת דרך בחינוך. אך אל לנו להתבדות שהכנסת מחשבים לכיתות תתרום לשיפור הישגי התלמידים, צריך לדעת שהמחשב משמש כמנוף לשינוי, והוא אינו השינוי עצמו. (סלומון, 2000) יש לשנות את הסביבה הלימודית לסביבה פעילה, המדגישה את הבניית הידע ולא על שינונו, סביבה הנקראת סביבת לימוד "קונסטרוקטיוויסטית" המדגישה הן את הפרט ואת הדרך בה הוא בונה את הידע שלו והן את הפן החברתי והאינטראקציה עם הסביבה שיש להם השפעה על הבניית הידע.
אני מקווה שתרומת המחשוב לתהליכי הלמידה אכן תמומש והחינוך יתאים את עצמו לטכנולוגיה ולא להיפך.

יום חמישי, 15 באפריל 2010

הויקי ככלי הערכה פדגוגי, טכנולוגי ושיתופי


במסגרת לימודי לתואר שני במסלול תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים שמעתי הרצאה מעניינת מפי ד"ר חגית מישר-טל על הטמעת הויקי באוניברסיטה הפתוחה.
בעולם מתרחשת מגמה של למידה שיתופית בעקבות היכולות של הכלים הטכנולוגיים המתפתחים. הויקי הוא אחד מהם והוא משמש כאמצעי ללמידה מכוונת. הסביבה המכוונת מאוד יעילה וחיונית ובעלת תמיכה ללמידה המפתחת מיומנויות חשיבה גבוהות.
אך מהו החידוש בנושא? הרי כבר הייתה למידה שיתופית בתקופות קודמות יותר כמו למשל ביהדות- החברותא שהייתה מסורת רבת שנים והיא קיימת גם היום. או למשל אפלטון שיצר למידה מתוך דיאלוג והגיע לרמות גבוהות של למידה ובעולם המודרני- הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהקשר החברתי שלה.
בפועל, הלמידה השיתופית תמיד נעצרה וקמו לה מתנגדים שטענו בין היתר לקושי בשיקוף התהליך ובהערכתו. עד שנולד הויקי שנתן מענה לבעיה זו של הערכת תהליך הלמידה.
בויקי ישנו כלי מעקב לשקיפות תהליך הלמידה האינדווידואלית, ניתן לדעת את התרומה הייחודית של כל תלמיד בהיבטים האיכותיים והכמותיים.
הערכה היא מאוד חשובה משום שבעזרתה ניתן לכוון את התלמיד כיצד ללמוד.
אך גם ליתרון זה של שקיפות התלמיד יש חסרון בכך שהוא חשוף לכל התלמידים ובכך התלמיד אינו נשאר אנונימי. ניתן לחשוף כל דבר שכתב, ניתן לערוך את מה שכתב- למחוק או לשנות. אפשרויות אלו מציבות אותנו בפני בעייתיות מסוימת ורתיעה ואף לתחרותיות ו"מלחמות עריכה" שהם בניגוד מוחלט למטרת הויקי.
הרצאה זו פתחה בפני את החשיבות לכלי זה והצורך להתייחס לכל המרכיבים בשלו: הפדגוגיה, הטכנולוגיה והשותפות ולהגדיר לתלמידים את התהליך לשלביו, לערוך להם היכרות עם הסביבה ולהוריד לחצים, להגדיר לתלמידים מהו השיתוף במטלה ולנסח להם את המטרות שלה-כך ניתן להגיע לסביבה לימודית תורמת.

תוכלי להיכנס לקשור של כתב העת לענייני הוראה בחינוך הגבוה גליון 6 , 2007 ולקרוא על הסטוריית הויקי, יתרונותיו, השימוש בטכנולוגיה זו באוניברסיטה ועמדתם של הסטודנטים להערכת הכלי, דגמי השימוש בו, והערכת הפעילות בויקי.
http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/44.pdf

יום ראשון, 11 באפריל 2010

מה בין תקשורת תלמידי רבי עקיבא ותקשורת א-סינכרונית?


אנו נמצאים היום בימי ספירת העומר. אלו הימים שבין פסח לשבועות.
ומה המיוחד בימים אלו?
בתקופת סוף בית שני היו לרבי עקיבא 24,000 תלמידים שלא נהגו כבוד זה בזה והקב"ה הביא עליהם מגפה ומתו. רק בל"ג בעומר נעצרה המגפה. על כן אנו נוהגים מקצת דיני אבלות עד ל"ג בעומר.
סיפור טראגי זה שתלמידי חכמים לא יכלו להקשיב לחבריהם ולקבל דעתם, מראה את החשיבות בתקשורת בין- אישית והאוזן הקשבת לדעות אחרות.
כאשר אנו מתבוננים על התפתחות הטכנולוגיה, מהכתב, אל הדפוס, אל השידור, ועד לאינטרנט אנו נמצאים היום בכיוון של זרימת מידע דרך ערוץ תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית. הטכנולוגיה המשרתת אותנו בביה"ס מורכבת משתיהן. חשוב להעמיד את היתרונות והחסרונות של התקשורת הא-סינכרונית, כדי לא להגיע למצב של חוסר הקשבה לאחר. חלק מהחסרונות בלמידה א-סינכרונית כדוגמה הדואר האלקטרוני, והפורום נוצרות מכך שהלומדים אינם קשובים זה לזה במהלך ההתקשרות שלהם והמסר עשוי להתקבל זמן רב לאחר שנשלח וכך גם התשובה שמתקבלת לאחר זמן. כמו-כן לא ניתן לשמוע דעות של אחרים באופן חי ומוחשי פנים אל פנים והשיח שנוצר הוא מעין דו-שיח של "חרשים" ללא יכולת לראות הבעות פנים ושפת גוף.
אני חושבת שבסופו של דבר התקשורת הא- סינכרונית מתאימה יותר למקצועות הומניים, שבהם חשובה הדינאמיקה הקבוצתית, ואשר יש בהם נחיצות להבעת דעה, וחשיבה ביקורתית לעומת מקצועות ריאליים שהתשובות הן חד משמעיות.